"אחד מהחבר'ה" מייצג את היאחזות ארגמן

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1969 >> "אחד מהחבר'ה" מייצג את היאחזות ארגמן

 

22.4.69

"אחד מהחבר'ה" מייצג את היאחזות ארגמן

גבוה ובהיר ורציני כזה. בן שמונה-עשרה וחצי וכבר נושא על כתפיו הצעירות יעוד לכל החיים. יודע מה הוא רוצה לעשות בחייו. יודע בכובד ראש, בשיקול דעת, במתינות הטבעיים להרבה יותר מבוגרים ממנו.

"למה בחרתי בנח"ל?" – "לא רק לשם מילוי שירותי הצבאי בדרך זו. אני רוצה להיות חקלאי ואני רוצה לחיות במושב. ואם כבר חיי חקלאי אז בישוב שהוא צעיר, מעיז, ושהולך להקים משהו מהתחלה, ובמקום שיש לו גם משמעות לאומית. כן, חלוצית..."

הלל גרוסר הוא חבר גרעין "אל מול אדום", שילך ל"חצבה" שבערבה. כיום הוא משרת בהיאחזות ארגמן, אי-שם בבקעת הירדן, כעשרה קילומטרים מגשר דאמיה. הוא מקבוצת החלוץ שיצאה להקים את ההיאחזות ואת המאהל שלה. ומי שהיה במקום יידע להעריך "מה זאת אומרת..."

"למה בחרו בי להיות בין מדליקי המשואה? – אין לי מושג. באו מן הסגל ושאלו אם אני מוכן. הסכמתי. אמרו: רק להדליק את המשואה על הר-ציון וזה הכל. לא חושב שהצטיינתי באופן מיוחד, ומשום כך נתנו לי את הכבוד. אני פשוט אחד מן החבר'ה. זה הכל."

ואכן, להיות אחד מן החברה בהיאחזות "נח"ל ארגמן", ובקבוצת החלוץ שלה – זה יותר מהכל.

הלל גרוסר עלה ארצה בשנת חמישים כשהיה תינוק בן חודש – וזה קצת מקלקל לו את הצבריות מאה אחוז. אבל מילא – מה אפשר לעשות.. הוריו הם ילדי ליגניץ שבפולין, ובשחר ילדותו עדיין דיברו ההורים ביניהם פולנית. כיום שכחו מכל העניין הזה. מדברים עברית, לעתים קצת יידיש. את שנות המלחמה עשו ההורים ברוסיה ואביו היה בצבא האדום "סתם חייל." כאשר הגיעה המשפחה לישראל, התגוררה תחילה בחדרה, בשיכוני עולים אחרי כן עברה המשפחה לכפר יחזקאל וכאן התחילו החיים האמיתיים שלהם. האב הוא מנהל הפנקסים של הכפר, אבל ככה, נעורי הלל היו כשל כל ילדי כפר יחזקאל. "יותר טוב לא יכול להיות..." יש להלל אח בן עשרים וארבע הלומד כיום באוניברסיטה. לומר משפטים. אם תהיה להלל הזדמנות, גם הוא ילמד באוניברסיטה, חקלאות. בעיקר גידול בקר.

גרעין "אל מול אדום" מורכב ברובו מבני מושבים. לא נורא, ב"חצבה" חסרות בנות. הלל כבר קצת חסר סבלנות להגיע לחצבה, ורואה אותה בצבעים וורודים מאוד, את "חצבה" שבערבה הצהובה. "כולם בני גיל אחד פחות או יותר; חיי חברה בריאים; מצב כלכלי הרבה יותר טוב מאשר במושבים ותיקים, כי מתחילים ישר מענפים רנטביליים, ויופי של מקום. האקלים אמנם קשה, אבל תלוי למי. לא לנער מכפר יחזקאל. לעומת זאת מתחילים לעבוד בשעה מוקדמת מאוד בבוקר, ואחרי כן ישנו כל היום ללימודים. ישנם כלים חדשים לעבודה, כל חידושי הטכניקה... עונה טובה לשיווק וקשר אמיץ עם ענייני ביטחון.

נשארים בתוך התמונה. תמיד.

 
לייבסיטי - בניית אתרים