בשנת הח"י

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1966 >> בשנת הח"י

 

22.4.66

בשנת הח"י

צפת היתה שטופת שמש, כמו שרק צפת יודעת להיות. האביב הפריח את חגו על הריה ושלח בברכה מיליוני פרחים לעיר הקסומה.

אף מורדות רחובות האבן הפתלתלים כמו עלו מן הרחצה, חגיגיים במלבושים חדשים. והבתים, אלה בתי האבן של קרית הציירים, בהקו בלובנם. יושביהם מטפלים באהבת אין קץ בבתים הישישים שהקימו מהריסות, כמו אמהות בתינוקות רכים.

*

ברחוב המדרגות התלולות, שאינו אלא סמטה צרה, ראיתי את אריה מרזר.

הוא עמד לפני שער ביתו, דואג וכאוב. בשכנות, ממש מעבר לקיר ביתו, ראיתי מבנה הולך ומשתפץ. טיט וטיח טרי, כנראה נפלו אל ערוגות הפרחים אשר בחצר האמן – והוא היה מיצר מאוד – כך הבנתי מתוך דברים שביקש לומר לבנאים.

ואתם יודעים מה הוא טיפוח גינה, בצפת, בתוך חצר כולה אבן וסגורה בתוך חומת אבן? כמה אהבה והתמדה ונהייה ליופי וכוח, דרושים לו לאדם כדי לקיימה?

עשה תנועה בידיו כאומר: "נו טוב". עמד להיכנס לביתו וראה אותי.

ראשו האפיר מאוד מאז ראיתיו לאחרונה. גם פניו כמו האפירו. עייפות היו פני משורר הנחושת.

"הלא תיכנסי," אמר, "יש לי עבודות חדשות."

*

ידעתי שבין הכתלים האלה של ביתו מחכה לי חוויה. אחד ויחיד היה מרזר בדקות הלירית, בחיות הזו, בפיוט העמוק שידע לרקום באגדות הנחושת. בעולם האתמול בו חי ואותו ביקש לתת לנו.

אמרתי כי אשוב. אחר כך. בעוד שעה.

עוד שעה ועוד שעה והיום בורח מבין האצבעות, ועם ערב כבר הייתי "טסה" על כבישי הגליל ההרוסים, בדרכי דרומה, הביתה. ואליו לא נכנסתי. כי היה מאוחר. 

אמרתי אכתוב לו ואתנצל.

עתה שוב אין לפני מי.

כך בחטף. אמש ראיתיו ולמחרת היום, פותחים עיתון ושמו במסגרת אבל.

*

צפת שטופת השמש והחגיגית, ניבטת אלי בחיוך עצוב, בחגים רבים בה האנשים, אך בימי החורף הארוכים, בלילות הקרים והגשומים, ערירית היא וכה קטנה. כה פעוטה מול רכס ההרים הכחול.

מעטים האמנים שעשו את ביתם בצפת כל ימות השנה. מעטים האנשים החיים ממש בצפת. כולם שכנים זה עם זה. כולם מכירים זה את זה. כולם הולכים כמו חולמים, בשקט בשקט, בשקוט העונות. אז כיצד יכול היה שכן להיות לפתע רק רופא. וכיצד יכול רופא לא להיות תמיד תורן.

מכונית גרמנית, מכשירים רפואיים שהושארו בה נעולים. איזה צירוף מקרים טראגי. ואולי לא צירוף מקרים. אולי הרבה יותר מזה.

אמן יהודי, משורר ומנציח עבר יהודי שנכחד, בעיר המקובלים אינו מקבל עזרה בשעת פיקוח נפש, מרופא יהודי, שמכשיריו הושארו במכונית גרמנית, בעיר הקודש – צפת, שבארץ היהודים.

בליל השואה, ח"י שנים לעצמאות ישראל.

 
לייבסיטי - בניית אתרים