העתיד טמון בביציה

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1969 >> העתיד טמון בביציה

 

העתיד טמון בביציה

קראתי ברטט את הידיעה המרעישה כי מדענים בריטים הצליחו זו הפעם הראשונה להפרות ביציות אישה במבחנה. (מעניין – תמיד אהבתי ביציות...).

המחשבה הראשונה – הידד! חסל סדר הריונות וכרס ענקית. חסל סדר לידה – וצירי לידה. האמנציפציה האמיתית הגיעה. נהיה כמו הגברים. כמו הגברים בדיוק. ההבדל הקטן יהיה עוד יותר קטן...

המחשבה השנייה: אוי ואבוי. חסל סדר הריונות וציפיה עטופת סוד. חסל סדר שמלות הריון מיוחדות לא עוד אבירות באוטובוסים כשקמים לכבודך (נניח...) נהיה אמהות(?) בלי ייסורים אך גם בלי החוויה הנפלאה הזו של "בריאת עולם..." האמנציפציה השלמה הגיעה – אוי ואבוי לנו. שוב לא נוכל להתברך ב"ברוך שלא עשני גבר..." ולא נוכל להיות חלשות ולהתפנק ולומר "אני כל כך עייפה, מותק. תדיח את הכלים. הילדים האלה מוציאים לי את הנשמה..."

*

ובחלקו של מי תיפול מתנת אל זו של שמחת הבריאה? אולי בחלקו של המדען?

נסו לראותו. הוא יושב לפני המבחנה. זיעה קרה מכסה את מצחו שעה שעיניו דבוקות באותה מבחנת זכוכית. ואז לפתע זה יקרה. הביצייה תתחיל לחיות ולנוע ולנשום ומפיו תמלט זעקת אושר. והוא יתמלא רוך כזה. והעולם כולו יהיה חדש. נפלא. אחד שכדאי לחיות בו. מאוד.

זה אפשרי. זה אפשרי בהחלט.

אולי זכור גם לכם הסיפור שעולה עתה בזיכרוני. סיפורו הנפלא של מופאסאן על איכר בכפר צרפתי קטן שהיה לו גם פונדק. הכפריים היו באים לשתות בו ולשיח עם ערב. אותו איכר היה שמן מאוד ולבד מהטיפול בפונדק לא עשה דבר. וכמו שהיה שמן, כך היתה זוגתו רזה. וכמו שהוא לא עשה דבר, כך היתה אשתו עובדת בפרך. וכיון שהיתה רזה מאוד היתה גם רעה מאוד והיתה יורדת לחייו. כאב לה שהוא נהנה מן החיים. וכאשר בעלה, חלה לבסוף, מרוב שומן, והיה מוטל במיטה כאבן שאין לה הופכין, ואפילו בפונדק הקטן שלו לא היה מסוגל לטפל ולהביא ממנו קצת מעות, הגיע כעסה לשיאו. יצאה אל החצר, הביאה ביצים מן הלול ואמרה:

"דגור!"

אמר הבעל: "לא יהיה כדבר הזה."

אמרה האישה: "לא יהיה מרק."

ולא היה.

שכב האיכר רעב. רעב ורעב עד שנכנע.

שכב האיכר האומלל ו"דגר" על ביצים שערכה זוגתו תחת בתי השחי שלו. והשמועה פשטה בכפר כאש בצריפים. היו באים האיכרים לוודא מה נשמע ופיהם מלא צחוק. אחר כך הרצינו. אחר כך התחילו להתערב אצל מי מהשניים יתבקעו הביצים תחילה. היו חסידי התרנגולת והיו חסידי האיכר.

והאחרון, התחיל לפתח יחס של חיבה אמהית לביצים הללו. והיה נזהר לא לזוז כהוא זה, והיה מלא ציפיה לראות כבר את האפרוחים שלו. ולבו נמלא כאב נורא כאשר התרנגולת שבחצר היתה לאם לפניו... אך באותו יום ממש, התבקעו גם הביצים שתחת בתי שחיו. אחת אחרי השנייה. ודמעות גיל ירדו מעיניו. הוא היה הגבר הראשון שידע חווית לידה.

אז אתם רואים שזה אפשרי.

*

בכלל. לא צריך להיות סנטימנטלי כל-כך ולעכב קידמה ואולי אף חדירה לסוד הבריאה ועם הזמן אולי גם להיפך לאלוהים קטן הבורא כל חי, בגלל הרגלים מיושנים. זה יהיה עולם נפלא. יבש כזה. תכליתי.

על כן מיד עם היוודע מעשה התגלית, הרמתי שפופרת וחייגתי לידידי הרופא שבירושלים. והוא חקר ואחרי שעה הודיע לי שאישה נורמאלית מפליטה בימי חלדה הנשיים, 300 עד 400 ביציות פעילות שמסוגלות להיהפך לוולדות בריאים ועליזים. כלומר – כל אישה מסוגלת לספק ביציות ל-400 ילד ואולי אף יותר מכך, במקרה של תאומים. וכל גבר נורמאלי מפליט 240,000 מיליון תאי זרע וזה תענוג להסתכל במיקרוסקופ ולראות את הריצה המטורפת של "הגברים" אחרי ביציה נשיית אחת.

תענוג!

רבותי, העתיד צפון בביציה. ועתיד מדינת ישראל על אחת כמה וכמה. מה שלא יעשו כל תמריצי הלידה הממשלתיים שהכנסת סמכה ידה עליהם – תעשה הביצייה. תארו לעצמכם איך, בתום שנה, ייראה מפקד האוכלוסין. הבה נעשה חשבון קטן. בישראל ישנן לפחות חצי מיליון נשים יהודיות בגילים שבין 15–45, חצי מיליון כפול שתים עשרה – הרי לפניהם שישה מיליון ילדים! חלקם אמנם עדיין במבחנות, אך חלקם נושמים ובוכים. במשך עשר שנים – שישים מיליון לפחות!

מי צריך יותר?!

תגידו – גם הערביים יתפסו את הפרינציפ.

אין סכנה. אצלם הכל הולך לאט. ועוד – הם מאוד קונסרבטיביים ומשתגעים אחרי השיטה הישנה... ועד שיתרגלו לחידושי הטכנולוגיה כבר תהיה לנו עדיפות מספרית בלתי מנוצחת לחלוטין. שנית: זה ודאי נוגד את הקוראן.

תאמרו: גם הדתיים שלנו יתנגדו – – – נשלח אותם לשמוע הרצאה אחת של בן-גוריון... נוסף לכך נוכל להבטיח להם שילודי הביציות ישמרו על השבת. נזריק להם תודעת שבת עוד במבחנה. ובכלל – בטחון ישראל זה כלום בעיניכם?

איזה צבא יהיה לנו. אדיר. בלתי מנוצח! כי החיילים שלנו לא יבכו על אמא היושבת בבית ומזדקנת מדאגה... לא יחרדו לגורל ההורים, ולא יהיו עוד הורים שכולים.

אבל אז אולי גם לא תהיה אהבת מולדת. מי יודע...

*

אבל אז לא עוד נצטרך לעמוד כעניים בפתח ולבקש נדבת עליה. לא נצטרך לתת תנאים מיוחדים לעולים, ומספרים לבנים סביב המכוניות, ושיכונים ומועדונים, וכל מי שירצה לעלות יצטרך להתחנן לפנינו. ויהיה לנו מצפון נקי כבדולח – מי יצטרך לעליה...

אז מה יהיה על הציונות שבגולה...

אל דאגה. התוכנית היפה הזו לא תתקבל. ואין על מה להצטער.

ואתם יודעים למה לא תתקבל? בגלל הסוכנות. כי אז, באותם ימים גדולים של לידה במבחנה – לא נצטרך יותר לסוכנות היהודית "הקולטת עליה" – והסוכנות היהודית הרי לעולם לא תתפרק...

 
לייבסיטי - בניית אתרים