1.8.61
יש לי שתי חברות; זאת אומרת, יש לי יותר (כך אני חושבת, פתיה שכמותי), אבל הפעם רוצה אני לספר על שתיים מיוחדות במינן. זאת אומרת, הן אינן מיוחדות במינן. הן פשוט פרוטוטיפים. מבינים מה זה? פרוטוטיפ זו דוגמה מתוך קולקציה שלמה. דוגמה משכנעת.
הראשונה היא "כשנסעתניקית" אחת שחזרה זה לא כבר מאצורת האוריינט האמיתי, מצוידת בכל מכמני האמנות האותנטית, הנמכרת בחנויות ה"סובנירס", בכל עיר נמל. "ומאז, לה הבית צר... ומאז הפך ביתה יפאני. שותים בכוסות-עץ, יושבים על הרצפה, מהלכים ללא נעליים – וזה תמיד מוסיף לאוויר(ע) – אוכלים אורז בתבלינים ועוד מיני דברים מגרים פחות או יותר. כן, ושומעים מוזיקה מזרחית מתקתקה וחייבים לומר שזה נפלא.
וראו פלא. למרות כל העינויים המודרניים הללו, ואולי בגללם, יצא לה שם, ל"כשנסעתניקית" הנ"ל, של מארחת בחסד. וכשהיא מזמינה – באים, אפילו היא גרה בכל הרוחות, ובאים אליה כל גדולי ישראל וגדולי עמי הארצות. אמנים, שגרירים, פקידים בכירים, ושאר רוזנים בני זמננו. באמת! ולמרות כל אלה, לא שכחה אותי ועוד תריסר ידידי נעורים ומגורים. ומפעם לפעם, כטוב לבה, באה פקודת התייצבות בתוספת תאור מלא על ביקור נישא אחרון.
ויש לי עוד חברה, כאמור, שהיא באמת נחמדה. היא לא היתה בשום חוצ-לארץ לבד מאילת, ואין לה פנאי לשחק תפקיד מארחת אוריינטאלית, ואלה שבאים אצלה באים לראות אותה ולא תהפוכות גיאוגרפיות. ואין לה שום תסביכים, לבד – או בגלל – חוסר פנאי כרוני. היא אישה עובדת. מבינים מה זה?
והנה, יום בהיר אחד, יושבת החברה, העובדת החרוצה והבריאה הזו שלי, ליד שולחן נשיאות של משהו ו"מקצרת" ומי אתם חושבים מתיישב בינה לבין הנשיא? כוכב! לא פחות ולא יותר, אלא אמן ססגוני, חייכני וצעיר, להפליא. כוכב קולנוע.
מה פיתה את חברתי הצנועה לפתוח בהתקפת כיבושין? – השד יודע! לא רק השד, גם אני. אבל על זאת יסופר להלן.
הם פטפטו, שתו תה ואחר כך הזמין אותה הכוכב ל"קוקטייל פארטי" ונתן לה את כרטיסו. לקחה ידידתי, ונתנה לו כרטיס משלה וציינה, כי היא ובעלה ישמחו נורא אם יבוא לבקרם באחד הימים. והכוכב הזה אינו יודע חכמות, ויום אחד, בשעת שתיית התה (תה לא שתו, אלא שזה ביטוי יפה ומתאים לשעה...) הוא מופיע בביתם. ההתרגשות היתה, כמובן, יותר מגדולה. גם הבעל התרגש, גם הבן הקטן. הארטיסט הוזמן לשוב ולבקר אצלם בעוד יומיים.
"לארוחת ערב?"
"לארוחת ערב!" צהלו, כביכול, ידידי.
מובן שהוזמנו גם ה"כשנסעתניקית" ובעלה. שיתפוצצו. שיראו שגם בביתם של ה"יושבניקים" באים כוכבים. מה יש?!
עכשיו אתם מבינים מי פיתה את חברתי לצאת למסע כיבושין? השד הקטן שבאישה – שבכל אישה.
נו – וכאשר ראתה ה"כשנסעתניקית" שלנו את המציאה, התכווץ בה לבה. מכאן לכאן, הכוכב הוזמן לבוא ולבקר בביתם. ושם נתנו לו ממעדני האוריינט האמיתי, האכילו אותו אורז, הושיבו אותו על הרצפה... ושם, מה לעשות? אוהבים לבוא לשם. יש תמיד אורז מפולפל, וחברה מפולפלת, ולמארחת יש פנאי לדאוג גם למצב רוח של אשתו של הכוכב, ולערוך למענה קניות בשוק הפשפשים. קיצורו של דבר, הכוכב נחטף. ויש שהחוטפת היתה אומרת לידידה המשותפת שלנו, בעיניים מלאות התפעלות:
"אני אומרת לך, הכוכב ק. הוא ממש מקסים. היום, תארי לעצמך, הופיע לפתע והכין לכל המשפחה חביתות לארוחת בוקר. האם את מכירה את הכוכב ק.?"
אתם מתארים לעצמכם איך בערה חמתם של ה"יושבניקים"?!
אחר כך, כש"כשנסעתניקית" כבר זכרה (הזכירו לה!) שהם מכירים אותו, שכחה לחלוטין שהם הציגו אותו לפניה ומצאה לה דרך חדשה להנעים ולהיות אסירת תודה. "אולי אתם רוצים, שאשפיע עליו שיבוא לבקר אצלכם?" ועוד מיני מילות נימוס ממילונו של השטן.
ואז נכנס לתמונה בעלה של הנפגעת ולקח את המושכות בידיו.
יש לנו חברה שלישית – אחת הנחשבת בחבורה שלנו ל"פאם פאטאל", אוי לעיניים שכך רואות. אבל מה? במטבח צמחוני – חציל הוא כבד; ישראל – מדינה דמוקרטית, מסיה פרוגרסיביים, החינוך – חינם, והשלישית הזו – "פאם פאטאל".
יום אחד מצלצל הטלפון אצל "האישה הגורלית" הזו, ומי המדבר? הש"כנסעתניקית."
"שמעי" – אומרת היא – "רוצה להכיר את הכוכב? ודאי שמעת עליו, ובכן, התלבשי ובואי."
אך הניחה המיטיבה את השפופרת, שוב מצלצל הטלפון, ומי מדבר הפעם? ה"יושבניק"."
טילפנה לך ה'כשנסעתניקית'? ובכן, את הולכת? לא! חכי לי – אני בא."
והאיש הופיע מיוזע כולו, ושטח לפניה את העוול כולו, ראשון ראשון ואחרון אחרון, ואמר לה – שאם היא לא תיכנס לעבי-הקורה – הוא לא ידבר אתה לעולמי-עד. אמרתי ל"כשנסעתניקית": "את, גיבורה את, כשמדובר באשתי. ומתחתי אותה שתזמין אותך. נראה את יכולתה כשאת תיקחי את העניינים בידיים."
ולא אכפת לו שהוא לא יראה את הכוכב הזה עד סוף ימיו. העיקר, להוציא אותו מידיה של החצופה הזו.
חודשיים טיגן הכוכב חביתות בבית "האישה הגורלית", ודינים וחשבונות מפורטים נשלחו לכל המעוניינים. ה"יושבניקים" זהרו – וה"כשנסעתניקים" חרקו שיניים.