מס ערך מוסר

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1977 >> מס ערך מוסר

 

21.10.77

מס ערך מוסר

כמו שזה קורה. קול באמצע הלילה. קול לא מעולם זה. נזעקים מן החלום, קופצים מן המיטה. ושקט ושה.

קצת עוצרים את הנשימה. לשמוע. לא להשמיע. שמא. שמא גנבים. שמא נתעלפה השכנה מלמעלה. ואולי נכנסה איכשהו חתולה, נכנסה וטיפסה לקומה השנייה, קפצה מן החלון, הפילה את הפמוט הגדול.

שוב יורדים. מדליקים את האור. נזהרים לא להעיר את בני הבית. ואולי מוטב להעירם. מי יודע... אבל הכל במקומו. והעולם כמנהגו נוהג. איזו מכונית רחוקה סובלת מאי ספיקה והיא משתעלת. אמבולנס מילל לפתע, מילל, זועק. נעלם. גשם יורד.

גשם יורד? אלא מה? מניין השלולית?

בקיצור – מאורע פרוזאי ביותר. הדוד התפוצץ. דוד המים החמים שבק חיים לכל חי. ודווקא בלילה. דווקא באמצע הלילה ההופך כל שטות למאורע. לאסון. שיטפון בבית!

עוד לפני שבע בבוקר רצים לאינסטלטור. כלומר, לאותה חנות שבשכונה שתמיד היא עמוסה אנשים ליד הדלפק. יש שם אינטסלטור, ויש שם חשמלאי, ויש שם חומרי בניין, וצרכי ניקוי, ומרצף, ומקרצף – הכל יש שם בחנות הקטנה. בעל הבית יושב מאחורי הדפלק והעיר כולה לפניו. ומחכים. חנות זו כמו ירשה את המכולת היקרה שהיה בה מוכר וקונה וחשבון ועל חשבון, ולקוחות עם שמות, ומה שלום הבן שלך, ומה שלום בתך, ונולד כבר אצלכם משהו, כן, מיד אשלח לתקן את בית השימוש, ומה, עוד לא גמר את צביעת האמבט? מצטער מאוד, היום לא יוכל לבוא. מחר. דוד התפוצץ, רגע, הרי אין לי ארבע ידיים ושמונה אוזניים. רגע אחד. דוד זה משהו חשוב. גברת פלמוני נשתדל לעשות כמיטב יכולתנו. אל תחששי. לא תישארי בלי מים חמים.

נו, וכי לא אמרתי לכם שזה תענוג? תענוג כשיש חנות בשכונה שהיא חנות. לא סופרמרקט. חנות קטנה כזו היא חג אפילו היא מוכרת חול. הווי. מוסר גבוה! אבל מאז בא עלינו מס ערך מוסף, שוב אינה מה שהיתה.

מכאן לכאן שלח איש לראות מה העניינים. שמא לא התפוצץ. שמא סתם נתקלקל. איזה קצר, או משהו כזה. שמא לא צריך להחליף. הרבה כסף עולה להיות נקי ולרחוץ במים חמים. יונה צלצל לזבולון, שיגש ויראה מה קורה. בעצם, לא צריך לצלצל. הוא בבית שלכם. אצל השכנה למעלה. תעלי ותגידי לו שירד...

עולים. הוא כבר יודע. מר כץ כבר הספיק להודיע לו. איכשהו הודיע באלחוט. מיד ירד. והוא יורד. עשרים מדרגות הוא יורד. עולה על סולם. מביט. אומר – הדוד נוזל. צריך לרוקן.

כמה יעלה דוד חדש?

זה לא השטח שלי. אני רק מרוקן. שמונים לירות.

שמונים לירות? בשביל מה? בשביל לרוקן?

נהיה שקט.

מהר, אומר כבוד האינסטלטור. כן, לא...

אני לא מבינה. לרוקן דוד עולה שמונים לירות. מה אתה עושה לו ניתוח? פותח ברז. גברת – פותח ברז, סוגר ברז, מחבר צינור. שמונים לירות ומראש.

מראש?!

ככה אמר בעל הבית. מראש. כנראה יש לו ניסיון לא טוב איתך. כסף מראש. מהר. ערב שבת.

ערב שבת. והדוד דולף. האינסטלטור ירד עשרים מדרגות, יעלה עשרים מדרגות. שתי לירות מדרגה. לא נורא, אחר ככלות הכל. יחבר צינור, יכניס את הצינור לאמבטיה. אולי אפילו ישתמש במפתח שוודי.

טוב – תעשה...

כסף מראש.

ככה... אז תן קבלה.

קבלה? – אז תשלמי מאה, כולל מס ההכנסה שלי ומס ערך מוסף – רגע מחשבים. 80 + 8% מע"מ + מס הכנסה שלי 128 לירות!

ואז משלמים לו בתודה שמונים, כולל מס ערך מוסר השכל.

 
לייבסיטי - בניית אתרים