"מפסיק הזרם" של חברת החשמל

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1966 >> "מפסיק הזרם" של חברת החשמל

 

18.7.66

"מפסיק הזרם" של חברת החשמל

את המאור בארץ, לבתים, לבתי חרושת, לתאורה ברחוב, לקולנוע לכל מכשיר המופעל על ידי חשמל, מספקת חברה אחת ויחידה ואין לה מתחרה ואי-אפשר לעשות אתה "ברוגז" וללכת לחברה אחרת.

אולי מסיבה זו למדה חברת החשמל לצפצף על הצרכן – ובייחוד כשמדובר בצרכן הביתי הקטן. מצד אחד היא מפרסמת, או נהגה לפרסם – כל מיני מודעות פרסומת מושכות ומבטיחות "יותר חשמל פחות עמל" וכד' – שוקדת על לימוד עקרת בית שתשתמש ביותר ויותר מכשירים נקיים, חינניים, חסכוניים וכל שאר המעלות שהיא מונה. מצד שני, חברה זו נוהגת בשרירות מכעיסה.

כאילו אמרה: לא מוצא חן בעיניך – לכי לקונקורנציה.

במה דברים אלה אמורים? – בנוהג הזה של הפסקת חשמל במקרה של אי-סילוק חשבון.

בוקר בהיר אחד מגיע לביתך איש חברת החשמל. אינו מציג את עצמו, ניגש למונה הנמצא בתוך ביתך ומודיע לך שהוא הפסיק את הזרם על אי-התשלום.

יש לשער שחברת החשמל יודעת שהיא אינה היחידה השולחת חשבונות לצרכנים. ישנה, ברוך השם הממשלה, עם כל המשרדים שלה – וכל אחד שולח באדיקות חשבונות לבנים וורודים וכחולים ואדומים. על פי רוב חשבונות בדוקים – לעתים חשבונות מוטעים, החייבים בבירור, לעתים פשוט אין כסף לשלם ועוד ועוד, ישנן העיריות, והמועצות המקומיות ועוד ועוד. בכל המבול הזה של חשבונות והתראות והודעת עיקולים, קרה, לא עלינו, שגם חשבון החשמל נשכח ואינו מגיע לפרעון.

ואז מגיע איש חברת החשמל ומפסיק את הזרם. אתה מציע לו לשלם, בו במקום - הוא אינו מוכן. הוא מפסיק ודי. זה שבחוץ משתולל הקיץ והאוכל בפריג'ידר יתקלקל – אינו מעניינו. זה שיש ילדים בבית וצריך אור בלילה – אינו מעניינו. הוא – מכונה. לא אכפת לו. הוא רק מפסיק. תארו לעצמכם מה מתעייף היה האיש לו היה צריך לשאת עמו פנקס קבלות ולרשום קבלה על הכסף שקיבל. הוא היה מתמוטט!...

או שמא חוששת החברה להפקיד בידיו של הגובה כספים. אולי לא מהימן הוא. אם אינו מהימן – למה היא מעסיקה אותו? מהימנותו של גובה – אינה עניין לצרכן ואסור להעניש אותו.

ואם כבר לא לדבר על עניין של נימוס ודרך ארץ בצרכן – וניצול מעמד של בן יחיד להתנהגות שרירותית – אם לדבר דבר על היגיון פשוט – על הצעת יעול בעבודה – וקצת חיסכון בהוצאותיה של חברת החשמל – אפילו.

האל – "מפסיק הזרם" שלכם יכול להיות גם גובה במקרה של בהילות. נכון הוא, שבוטל הגובה, שהיה בא הבית והפך במרוצת השנים לדמות חביבה וידידותית ואת מקומ???? ממלאים הבנקים. אבל הרי הפסקת הזרם אינה פסק דין מוות לצרכן. מחדשים לו את הזרם תמורת תשלום קנס. האם לא היה אפשר להרשות ל"מפסיק הזרם" שלכם, לגבות כסף במקום להפסיק זרם, ולחייב בקנס של חידוש הזרם ועל ידי כך להבטיח שהצרכנים ישלמו את המגיע מהם – ולא יחכו לבואו של המפסיק?

כמה צער ורוגז ואיבוד אנרגיה ומוראל הייתם חוסכים לציבור הצרכנים שלכם, וכמה גידופים ואולי אף צער – מהמפסיקים המהלכים על שתיים – שחייבים להשתמש בידיהם בלי להשתמש בהיגיון?

 
לייבסיטי - בניית אתרים