עולמה הפרטי של אמידלה

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1963 >> עולמה הפרטי של אמידלה

 

5.7.63

עולמה הפרטי של אמידלה

לא קל להיות בת לראש הממשלה

פגשתי אותה במסיבת תה בבית משפחת חנן יבור, לשעבר שגרירנו בניגריה. היא ישבה שם, בין תריסר נשים תל אביביות טיפוסיות כבובת שוקולד מר-מתוק, בעטיפת כסף מבריקה.

מר-מתוק, אמרנו, כי בחיוכה של נערה יפהפיה זו רבו השניים על זכות בכורה, עד שנמזגו לאחד והיו פניה צוחקות ועיניה עצובות. והיו עיניה צוחקות ושפתיה מחביאות אך בקושי את טעם המרור שכנראה הספיקו החיים להאכילה בכפות די גדושות.

אמידלה אקינטולה, בתו של ראש ממשלת ניגריה המערבית, אינה ככל נערה אפריקנית ואף לא כנערה אירופית. היא יצאה את הבית שבאיבדן, בית גדול ומפואר ובעל מסורת, לאירלנד, כבר בגיל 14 ושם למדה עד היותה בוגרת. ואז, משלמדה גם באוניברסיטה, חזרה לניגריה והתחילה לעבוד עם אביה כאיש יחסי הציבור שלו, כמנהלת ביתו ומקבלת אורחיו: "כי אמא היא אשת עסקים ואין לה פנאי לענייני ממשלה..."

ואז גם נישאה וילדה בן חמודות, והנשואין לא עלו יפה והתחילה פרשת גירושין. והיה לא טוב.

ואנחנו חשבנו שבאפריקה הצעירה והמתעוררת, חיים ילדי טבע, וכי אלה חיים את חייהם ולא חיי חברה של "זה נאה וזה לא יאה..." – "אולי – מחייכת אמידלה בעיניה ובזוויות הפה רוטטות גומות של צער. – אולי סתם אנשים. אבל משפחת פוליטיקאי, ובייחוד משפחת ראש ממשלה, אין לה חיים משלה. אנשים השואפים לשלטון, כלל אינם מתארים לעצמם כיצד ובאיזו מידה הם משתעבדים והופכים לעבדים..."

מה היתה העלמה אקינטולה רוצה לעשות בחייה.

– נו, וכי למה שואפת כל נערה... אך מלבד אלה היתה אולי רוצה להיות אשת עסקים, כאמה. אך לזאת דרוש "קאפיטל", ודרוש גם מרץ וקשיחות. אז אולי רוצה היתה לעבוד שנים אחדות מחוץ לגבולות ניגריה, עד שעניניה ישכחו ויחדלו להיות נושא פוליטי. רוצה היתה לחיות בישראל, למשל. אביה (שביקר כאן ונתקבל בכבוד מלכים) ואמה מרבים לדבר באהבה על ישראל. ויש לה כאן ידידים וידידות ובכלל – ישראל מוצאת חן בעיניה (עד כמה שהספיקה לראות, לבד מן הפגישות הרשמיות והארוחות בחברות שונות כמו תה"ל, סולל בונה...) ונראה לה כי כאן אין מערבבים פוליטיקה בחיים אישיים.

בוודאי.

 
לייבסיטי - בניית אתרים