עזר כנגד עזר – הנשים כמובן

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1970 >> עזר כנגד עזר – הנשים כמובן

 

6.3.70

עזר כנגד עזר – הנשים כמובן

מי הוא האויב שלנו

גם מי שאינו מכיר את עזר וייצמן אישית, ודאי שמע על קסמו האישי והסימפטיה נתונה לו מראש. ומה עוד שהחליט להסתער על גדול האויבים שלנו. ואיני צריכה לספר לכם, שגדול האויבים שלנו אינו חובש כפיה, ואינו מגדל שפם, ואינו מכבד את הרמדאן, ואינו מבעיר בתי-זקנים, ואינו מפוצץ מטוסים ואינו צועק "עליהום".

גדול האויבים שלנו מדבר עברית, מתגייס לצבא, יושב בתעלה, בונה בתים, מוליד ילדים, משלם מיסים מכבד את השבת, נלחם על מיהו יהודי ואחרי כן יוצא לכביש וקוטל. על ימין ועל שמאל.

גדול האויבים שלנו יושב בינינו, בתוכנו. גדול האויבים שלנו – אנחנו בעצמנו. ברגע שאנו מתיישבים ליד ההגה ומחליטים שהוא אינו מחובר לגלגלים אלא לכנפיים. בשנה האחרונה נהרגו 440 איש ואשה וילד בכבישים ואלפים רבים נפצעו קשה. נפצעו ונשארו נכים לכל ימי חייהם. והרג רב זה לא עלה לאויב שסביב גבולותינו אפילו בכדור אחד. בלי טנקים, בלי מטוסים, בלי מארבים; בלי פצצות ובלי מרגמות ובלי מכ"ם ובלי קומנדו – נקטלו בתוך הארץ פנימה – ארבע מאות וארבעים איש ואשה וילד ונער – ואלפים רבים נשארו קטועי אברים ונכים.

*

עזר וייצמן מדגיש שמרבית התאונות הללו נבעו לא מקלקולים במכוניות עצמן, לא מתקלות טכניות, אלא מתקלות אישיות. מפזיזות. מחוסר ערנות. מנהיגה לקויה. וראו – מבחן למכונות עושים כל שנה. אפילו למכוניות חדשות. ומבחנים לנהגים עצמם – אף פעם. כיוון שקיבל מישהו רישיון נהיגה – הרי הוא נהג. אפילו קיבל את הרישיון לפני עשרים וחמש שנים, בצבא הבריטי, ומאז לא נהג אפילו פעם אחת, אבל דאג לחדש את רישיונו, הרי הוא נהג, יכול להיכנס למכונה ולצאת לדרך... ואלה שנוהגים כל השנים – גם להם מנהג מגונה – להזדקן. וידוע שגם העיניים מזדקנות, שידיים נחלשות, שהלב – ובייחוד אצל הגברים, מתחיל לעשות קונצים אחרי גיל חמישים. אבל זהו. עובדה. אפילו בן שמונים כשר לנהיגה, אפילו הוא כבר מזמן אינו כשר לעבודה. להדביק בולים בדואר – אסור לו. צריך לצאת לפנסיה. לנהוג בדרכים – מותר.

לכן, מאוד נראה לנו הרעיון שגם נהגים ותיקים יעברו בחינות מחודשות מפעם לפעם. אבל, אנא, עזר, זכור שיש לך עסק עם משרד רישוי מסורבל, ומבולבל. תקים לצורך זה רשות פרטית. אולי רשות מתנדבת. אולי משהו הדומה לרישוי מכוניות. ועוד משהו – שהמבחן ייעשה ביחד עם מבחן המכוניות, והתשלום בעדו ייכלל בדמי רישיון הנהיגה. אל תראה בזה הכנסה נוספת לקופת המדינה...

ובהזדמנות זו רצוי היה לשים לב לעובדה שדווקא הנשים, שכל כך לועגים להן על הכבישים, דווקא הן כמעט שאינן גורמות תאונות. דווקא הן נהגות זהירות ואין להן ציפורים בראש ליד ההגה. והן אינן "מנמיכות טוס" כמו רבים וטובים כולל כבוד השר...

*

ואכן, לעולם אין לדעת מניין יבוא עזר. אולי דווקא העזר-כנגדו תוכל לעזור לעזר במשימה שנטל על עצמו. פוטנציאל עצום טמון באישה ובייחוד בזו האוחזת בהגה. צרפו נשים ל"מפקדה" החדשה-ישנה למניעת תאונות. הרבה למדו הן בדרכים שלנו שאין בהן דרך ארץ. מניסיונן יודעות הן, למשל, שאדם מנומס בחייו יהיה גם מנומס בדרכים. שיהא וותרן ומתון. צריך היה, למשל, לשלול רישיונות נהיגה מאנשים בעלי עבר פלילי. אין ספק שאדם שאינו יודע להיות אחראי בחייו לא יידע להיות אחראי בדרכים. כמו כן צריך היה למנוע אפשרות נהיגה מאנשים חולים או כאלה שחלו בעצביהם, אלא אם כן יקבלו אישור רפואי לנהיגה. במצב של היום יכול לצאת חולה נפש המום תרופות מבית החולים, להתיישב ליד ההגה ולנסוע הביתה... ועוד אלף ואחת הצעות יש באמתחתן. תנו רק הזדמנות להציע...

*

ביחד עם כל אלה צריך היה ללמד את ההולכים ברגל – ללכת. 

לא תמיד אשם הנהג. יידעו הולכי הרגל לכבד את הכביש, להישמע לרמזור, לחצות במקום מסומן לחציה, להשתמש בפנס כיס בכבישים חשוכים, אפילו לחייב להדליק אורות אחוריים. מה יש?... לא לטייל בפרומנדה על הכביש נוסח באר שבע, לא לאפשר לילדים לשחק בכדור ברחוב, לא לצאת לאמצע הכביש כדי לבקש טרמפ בלילה חשוך... מה אגיד – אולי צריך היה גם להם, להולכי הרגל, לערוך מבחני הליכה, עם בדיקות ורישיונות... לקופת המדינה זה בוודאי לא יזיק...

 
לייבסיטי - בניית אתרים