פארק אנטיפטרוס מחפש פרוטקציה...

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1972 >> פארק אנטיפטרוס מחפש פרוטקציה...

 

20.10.72

פארק אנטיפטרוס מחפש פרוטקציה...

מהו הדבר היקר ביותר בארצנו חוץ ממכונית? כמובן, קרקע.

כל שעל אדמה לא יסולא בפז. כמה אדמה יש כבר בישראל (בייחוד הקטנה), וכמה מדינות יהודיות יש בעולם? על כן, אין פוצה פה ומצפצף כששוקלים אותה בזהב.

את האדמה מודדים ומחלקים, מתכננים אותה מכל צד, רושמים אותה בספרים, מטילים עליה הגבלות של בנייה, מס שבח ומס השבחה ומסים עירוניים ומסים אזוריים וממשלתיים, ודמי העברה והקפאה והפקעה לצרכי ציבור, ויש תכנון מקומי ואזורי וכל-ארצי, ונלחמים על כל שעל, וכל שעל גדוש עקבות עוד מספר בראשית.

על כן כואב הלב כשעוברים על פני שטחים נרחבים של קרקע לאומית שנזרקת למזבלה. איזה אדם בישראל, אפילו ספסר-קרקעות נוקשה, היה מרשה לעצמו להזניח נכס באופן כזה? איזה אדם היה מרשה לעצמו לבייש כך אדמה טובה...

כך הרהרתי כשעברתי בימים אלה "בעמק היפה המלא נחלי מים ועצי חמד(?!)" שבו מתנוסס פרוע ושסוע מבצר אנטיפטרוס, שלרגליו נובעים מקורות הירקון, שדרכו עוברת "דרך הים" העתיקה – התל שהיה פעם עיר: "עד שלא חרבה ירושלים, לא היתה מדינה בעולם חשובה לפניהם כלום. וכיוון שחרבה נעשו קיסרין – מטרופולין, אנטיפטרוס – מדינה."

האגדה מספרת ששם, לפני שנבנתה העיר, פגש אלכסנדר מוקדון בשמעון כהן גדול (ב-332 לפנה"ס). בהתקדם אלכסנדר בראש צבאותיו מן הצפון יצא לקראתו שמעון מירושלים:

"לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהם. וכל הלילה הללו הולכים מצד זה, והללו הולכים מצד זה, עד שעלה עמוד השחר... כיוון שהגיעו לאנטיפטרוס זרחה חמה ופגעו זה בזה. כיוון שראה (אלכסנדר) לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחווה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה?" אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי."

כל אלה הם אך מקצת משושלת-היוחסין של מבצר אנטיפטרוס והתל שעליו הוא עומד.

אבל גם לולא היה ייחוס כלשהו למקום, אין להבין כיצד הושאר שטח כה נרחב מוזנח כל כך על ידי המדינה. "פארק לאומי" – כפי שמעיד שלט של המועצה האזורית – אך נסו נא לטייל בו בין קוצים ודרדרים ושילדי מכוניות, וערימות פסולת וצברים דוקרניים ואבנים מתדרדרות ו"כרטיסי ביקור" ריחניים שנוהגים אנשים "תרבותיים" להשאיר אחריהם...

למה לא דרש איש, כי ייעשה משהו בסביבה יפהפיה זו? למה לא עשה פה גוף כלשהו דבר בכוחות עצמו? פועלי-דחק זקנים יכלו לסקל אבנים ולנטוע עצים – למה לא יוכלו לעשות כן צעירים, תלמידים, צופים?

ואולי יש לפנות לרשות שמורות הטבע, או לרשות הגנים הציבוריים? צריך לחפש פרוטקציה למבצר אנטיפטרוס ולתלו – מאות דונמים יקרים ויפים מצפים לאיזה אב מאמץ. האב הנוכחי הזניחם, פשוט נטש אותם – ואינו ראוי לתפקידו.

 
לייבסיטי - בניית אתרים