פונטיוס פילאטוס (מישה אשרוב) וקסיוס (אורי זוהר) משחקים גולף

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1961 >> פונטיוס פילאטוס (מישה אשרוב) וקסיוס (אורי זוהר) משחקים גולף

 

4.8.61

פונטיוס פילאטוס (מישה אשרוב) וקסיוס (אורי זוהר) משחקים גולף

בסרט-תעמולה קצר שמסריטים בקיסריה

פונטיוס פילאטוס, נציג רומא בארץ יהודה, שיחק בגולף.

תגלית היסטורית משעשעת זו – נתגלתה לנו השבוע, בכרי הדשא המוריקים של מגרש הגולף בקיסריה.

פונטיוס פילאטוס (מישה אשרוב) ניסה לשחק עם ידיד, קסיוס (אורי זוהר). מאמצים רבים השקיעו השנים – ולא עלה בידם. הטוגות השתרבבו בין הרגלים, הכדורים לא רצו להישמע ונדדו אחרי כל ירק רענן, ובכלל – היה "שמח" ומה הפלא? מאז שיחק פונטיוס פילאטוס גולף בפעם האחרונה, עברו קרוב לאלפיים שנה. ובפרק זמן כזה אפשר לשכוח...

"ואגב" – אומר ג'ורג' פסיס, הצלם במאי מפיק וכו' של הסרט הקצר על קיסריה, שלמענו הטרידו ממנוחתם את שני "הצדיקים" שלנו – "משחק הגולף הוא באמת המצאה רומאית. בימים הרחוקים ההם, כשהיו יוצאים הרועים לרעות עדריהם, היו נעזרים במוטות ארוכים-ומעקמים. משתעה אחד הכבשים, היו מידים בו אבן בעזרת המוט, ללמדו דרך ארץ בחזרה אל העדר."

"אז מה הקשר למשחק הגולף?"

"זה כמעט אותו הדבר. העיקר הרעיון" צוחק פסיס.

ג'ורג' פסיס ניחן בחוש הומור עדין ומפתיע ובחן אנושי רב. אם יורגשו אלה, אפילו מעט, בסרט הקצר שלו על קיסריה, מובטח לנו סרט משובח. הוא יודע שאין הוא יוצר, במקרה זה, למען האמנות הטהורה. הוא זוכר את המזמין ואת מטרת ההזמנה – תיירות. הוא יודע - כך לפחות נדמה לנו מתוך השיחה הקצרה – למזג את היפה עם המועיל. אם רוצים "למכור" את קיסריה – כדבריו – צריך לחשוב למי הולכים למכור אותה. הכוונה היא לעורר תיירות לישראל, ולאו דווקא תיירות יהודית. ובכן, מה יכול לעניין את התייר האירופי והאמריקני? משהו הקשור בנצרות. ובכן – פונטיוס פילאטוס, האיש ש"רחץ את ידיו". אך לא די באספקט הדתי. תייר רוצה לבלות? נראה את קיסריה היפה והרומנטית, חופה המקסים והמיוחד במינו, על הנמל העתיק והמבנים. לאוהבי הספורט גולף ושיט, לאוהבי השחיה – חופים מושכים וים רוגע, לאוהבי הארכיאולוגיה – עתיקות וחפירות, לרומנטיקנים – לילות ירח, למחפשים צדק סוציאלי – הקיבוץ השכן, בתי מלון מפוארים (מתוכננים) – לסנובים, ולאוהבי המוזיקה – רגע... זאת נשאיר לסוף.

הסרט כולו, בן חמש-עשרה הדקות, שזור הלצות וסיטואציות מבדחות, בדו-שיח ובצילומים. אין מוקדם ומאוחר, להבדיל מן התורה. הכל משובש בערבוביה פיוטית משעשעת ושנונה.

הנה יושבים שני הרומאים שלנו על שפת הים ונאנחים לזכר הימים ההם. מפליג פונטיוס פילאטוס בתיאורי הימים המזהירים כשהוא היה מושל העיר הזו, וקסיוס – הספקני והלץ – מתגרה בו:

"שמעתי שיהיה כאן מושל חדש, ואומרים שהוא יעשה יותר למען קיסריה ממך?"

"מי?!"

"אחד רוטשילד."

"חכמה – יש לו הרבה, כסף. עשיר כמו רוטשילד..."

סרט הוא אמצעי תעמולה מצוין – כי אי-אפשר להתחמק ממנו. כיוון שאדם שילם בעבור כרטיס לסרט הראשי, הוא לא יעצום עיניו לסרט הנוסף המובא לפניו. בלחיצת כפתור יכול אתה להשתחרר משידור רדיו, מסרט טלוויזיה, אך בקולנוע – יושבים ומביטים. איש לא יהיה כה תמים לחשוב, שמיד בתום הסרט, יקום הצופה וירוץ לקיסריה. די שיישאר לצופה רושם נעים, די שהשם קיסריה לא יישאר זר בלבו כאשר ישמע אותו בפעם השניה.

לסרט הקצר על קיסריה עוד אין שם. אורכו 15 דקות, הוא צבעוני, משתתפים בו רק שני שחקנים וכל שאר העבודות עושה הבמאי, ובכל זאת זהו מפעל שלם ומסובך, שדרש הרבה מחשבה והכנה, וגם השקעה ניכרת. מחירו בין 12-15 אלף דולר, ולדעת יודעי דבר – הוא די זול. רוח אימפרוביזאציונית מורגשת בהכנתו שבדרך כלל אינה מצויה אצל אנשי מקצוע "משופשפים".

ג'ורג' פסיס כבר קנה לו שם בסרטי תעודה והוא בעל פרסים אחדים. הוא מרבה לעבוד בשביל מוסדות האו"ם, התמחה במיוחד בסרטים הקשורים באנרגיה האטומית וכן עשה שני סרטים על בעיות הפליטים בהם הופיעו אינגריד ברגמן ויול ברינר.

הבמאי מקווה שהסרט לא רק שלא יעלה בכסף רב, אלא עוד יביא רווחים ללשכת התיירות שלנו ולחברה הצרפתית השותפה בו. אחת הערובות לכך היא השותפות עם החברה המסחרית, שעם כל אהדתה לישראל, אינה מוכנה לעסוק בפילנטרופיה, ומשום כך תעמוד על היותו "סחורה עוברת לסוחר".

ואשר להפתעה שהבטחנו; יש בה עניין לאוהבי מוזיקה ולמעריצי פאבלו קאזאלס.

פונטיוס פילאטוס וקסיוס הולכים לראות מה אירע באמפיתיאטרון שלהם שם אכלו אריות את הנוצרים הראשונים. ומה הם מגלים שם? את פסטיבל המוזיקה. המוזיקה הנצחית באמת.

וכדי שרומי "הנצחית" תרכין ראשה לפני האמנות שהיא הנצח, יבוא פאבלו קאזאלס שעה לפני הזמן הקבוע, ויהיה זה יומם הגדול של מישה אשרוב, אורי זוהר וג'ורג' פסיס.

 
לייבסיטי - בניית אתרים