רק במקרה

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1961 >> רק במקרה

 

27.1.61

רק במקרה

אחת היתה בלונדית, השניה היתה שחרחורת. ולשחרחורת היו פנים יפים, עגולים, אף סולד וגבות דקיקות, לפי האופנה, ו"פלפלת" שחורה על הלחי בשכנות לזווית הפה (כחוק), אפילו גומת-החן הבאה כרגיל להשלים ללא צל-של-ספק "פרצוף חמוד", לא הצליחה לעשותה בנאלית. היא, פשוט, היתה חמודה. 

"זו עוגה מצוינת, קחי אותה", היתה ממליצה ומעבירה קצה לשונה על שפתיה.

הראשונה היתה בלונדית, ודי. על כן אהבנו לקנות את העוגות שלנו אצל השניה. כי הבלונדית הזו מעולם לא חייכה, מעולם לא הביטה אל עיני הקונה. היא עמדה שם בקוצר-רוח, על רגל אחת, ובשתיקתה הכבדה כמו הכריחה אותך לקנות מהר, לשלם ולהסתלק. תמיד היו על כן עוגותיה של השחרחורת טעימות יותר, אם כי היו, למעשה, אותן העוגות ממש, נאפו באותה מאפיה, על ידי אותו הקונדיטור, ועמדו לראווה על אותן צלחות מרובעות כשל הבלונדית. אלא שהעוגות של בלונדית זו חסרו מאור-פנים ויחס של כבוד לחוש-הטעם. הן, פשוט היו עוגות מזולזלות.

רק לעתים רחוקות היו שומעים את קולה של הבלונדית, וזאת תמיד ממרום גאווה ולא אכפתיות מוחלטת: 

"ילדה, תחליטי כבר! אני צריכה ללכת ואת מעכבת אותי!"

"איזה יותר טעימה?"

אין תשובה. זוג עיניים כחולות קרות מביטות אל הרחוב, ואצבעות עדויות טבעות שתים, מרקידות כף-הגשה בעצבנות. היא אשת בעלת-הבית. היא סרה הנה רק במקרה, לרגע אחד. הא, אלי! לו ידעו הוריה בפולין שבעלה נהיה קונדיטור והיא – מוכרת במאפיה... הם רק יתאקלמו קצת, יאספו קצת כסף, והיא לא תעמוד כאן. לא היא!

מאז עברו – כבר כמה? עשרים, עשרים וחמש שנים?" ב"עוגיה" עומדת כבר מכונת "אספרסו" מבריקה, ולמבחר העוגות שבחלון נוספו דוגמאות חדשות לפי האפנה, רק שהמוכרת השחרחורת אינה עוד שם. ורק הבלונדית-לשעבר ממשיכה לעמוד שם ליד החלון, עיניה תלויות ברחוב הסואן, ואצבעותיה העדויות טבעות שלוש, מרקידות כף-הגשה בעצבנות.

"גברת, תחליטי כבר! אני צריכה ללכת ואת מעכבת אותי! באתי הנה רק לרגע. רק במקרה..."

 
לייבסיטי - בניית אתרים