שיח חוקרי מס

דף הבית >> מאמרים >> שנת 1972 >> שיח חוקרי מס

 

8.12.72

שיח חוקרי מס

בעצם ימי השביתה של עובדי מס ההכנסה נאספו ובאו לתנות טענותיהם שישה אנשים מוועד עובדי מדור החקירות של מס ההכנסה. הם טענו כי נפגעו קשות מן המאמר שפורסם ב"מעריב","הייתי פירור במחזה קפקאי" שהתיאור היה מוגזם, שהעמדנו אותם באור מעליב וכי הם מאמינים שהם מבצעים את עבודתם על הצד הטוב ביותר, בצורה טאקטית ומבקשים להעמיד דברים על דיוקם: לשאלתי אם מותר לי לציין את שמותיהם, ביקשו להישאר בעילום שם, למרות שהם אינם מתביישים בעבודתם.

גם לנו יש משפחות, נשים וילדים. ובאותה מידה שילדיו של אדם אשר בדירתו עורכים חקירה או כפי שאתם קוראים לזה פשיטה – נפגעות המשפחות שלנו כשקוראים בעיתון על פשיטה "הלכה למעשה" אשר תוארה בצורה שאינה תואמת את המציאות.

אמר אחד: "אשתי מכירה את דרך העבודה שלנו, כפי שאני מתאר אותה לה ומשיחות טלפון המגיעות לבית ומקריאת עיתונים לאחר מעשה. כשהיא קראה את המאמר "הקפקאי", בכתה מעלבון. "אחת מן השתיים – אמרה – או מה שאני שומעת אינו נכון, או מציגים אתכם באור לא נכון. ואם המצב הוא כפי שפורסם במאמר, אינני רוצה ואינני מסכימה שתמשיך לעבוד בעבודה זו."

גם שכנים, גם ידידים, גם קרובים, דבק בהם משהו מן הדעה המובאת במאמר ויש הרגשה כבדה של נידוי.

עוד אמרו האנשים שאולי נכון התיאור מבחינה עובדתית, או ליתר דיוק כמעט נכון, אבל האווירה שבו משנה את כל התמונה מקצה אל קצה. אנחנו חלק מציבור העובדים בישראל, עם כל הבעיות שיש לציבור זה. אנחנו זרוע מבצעת אבל לא בלי נשמה.

אם להתייחס לנקודות שהובאו במאמר, אין זה נכון שחדרנו לכניסה הראשית של ביתו של החשוד בכוחות עצמנו. אין לנו מפתחות כפולים ולא מגירה, ולא נהגנו לפתוח דלת ואף לא מגירה, ולא נהגנו כך במקרה של מר שטיין ולא בשום מקרה אחר. עד כמה שזכור לנו, נפתחה הדלת של חדר המדרגות בידי ילד.

"מרובים צרכי עמך"

אנחנו יודעים שהמיסוי בישראל הוא כבד, אבל אנחנו גם יודעים שהצרכים של המדינה הם רבים ואנחנו גם יודעים שחלוקת העול לתשלום המסים אינה שווה ואינה צודקת ולכל אחד מאיתנו יכולה להיות עמדה אישית זו או אחרת. אבל אנחנו מקבלים את עמדת הממשלה, אחרת איך היינו יכולים להמשיך בעבודה. "אנשינו אינם עוסקים רק בחיפושים בבתים ובחיפוש מסמכים. עיקר עבודתנו הוא לאסוף אינפורמציה ולחקור תלונות על העלמת מס ורק במקרה של צורך ובלית ברֵרה הולכים לערוך חיפושים. ורק חלק קטן מאוד מהתיקים שאנחנו מטפלים בהם מגיע לידי חיפוש. בסך הכל 80 חקירות היו השנה מהם 50 בתל אביב, 15 בחיפה והצפון ו-15 בירושלים והדרום."

אמר חברו: "יש לי בן שלומד בתיכון. הוא יודע במה אני עובד ואיני מתבייש בעבודתי. הוא קורא כתבה ראשונה בסדרה על מס הכנסה ובה כתוב שבין פקידי השומה אולי נמצאים אנשים חולי קנאה. והבן שלי תוהה... אחרי כן הוא קורא כתבה שנייה ואחרי כן את האחרונה. והוא בא אלי ושואל: 'אבא, זו דרך העבודה שלך? לא מצאת דבר אחר לעשותו?! 

אני עובד במס הכנסה 13 שנה ואינני נהנה ממשכורת גבוהה ואנחנו חיים ביד קמוצה למרות שגם אשתי עובדת. אנחנו נהנים בבית מרגש של כבוד הדדי. ואם גם קשה לנו מבחינה כלכלית, הרי יש פיצוי. לפחות אנחנו תורמים לאיזון הפער. והנה לאחר קריאת סדרת מאמרים אלה, אני מרגיש שכל הבניין שבניתי מתמוטט."

האנשים רצו לציין שלמרות התדמית הלא-מפוארת שהיא מנת חלקו של עובד מס הכנסה בישראל, או בכל מדינה אחרת, - בכל זאת פונה מספר רב של אנשים לבקש עבודה במס הכנסה. עורכים קורסים לעובדי מס הכנסה ומספר האנשים הניגשים לבחינות כניסה הוא פי שלושה או ארבעה, ממספר המקומות הפנויים, למרות שאין שכר גבוה בצידה של עבודה זו. האנשים אשר נתקבלו לעבודה במס ההכנסה צריכים להיות בעלי השכלה, בעלי אופי תרבותי ונימוסים, תפיסה, הופעה. אין להעלות על הדעת, אפוא, שזהו אוסף של אנשים רעים להכעיס.

האומרים: "עשה זאת בעצמך!"

איך עורכים חיפוש?

סיפר אחד האנשים: ראשית, אנחנו לא הופכים את הבית ולא מחטטים בכל מקום. כשהילדים ישנים, אנחנו משתדלים לחכות עד שיילכו לבית הספר. אנחנו יודעים מה זה, כשניגשים לארון של ילד ומחפשים בו. אנחנו לא מחפשים בתיקי ילדים. אף כי לפעמים אין דרך אחרת. כהוכחה: פעם, כשהרגשנו כי הוסתר משהו בתיקו של ילד, מצאנו בו מפתח לכספת עם צרור מסמכים. אנחנו לא נכנסים לחדר ולא פותחים שום ארון ושום מגירה. אנחנו מבקשים מן החשוד לעשות זאת. אלא אם כן הוא אומר: "עשה זאת בעצמך". שואלים את החשוד אם הוא רוצה בפרקליט שיהא נוכח, או בשכן שיהא נוכח, ומרשים להביא עורך דין להשתתף בחקירה, ולא עוד אלא מאפשרים לחשוד להישאר ביחידות עם הפרקליט. נוסף לכך, לפני שחוקרים אדם, מעמידים אותו על זכותו לא לדבר, אם אינו רוצה בכך.

ומה ביחס לטענתו של מר שטיין, שלא הורשה לו להביא עורך דין?

"במקרה הנזכר, פעלה לא רק חולית החקירה של מס הכנסה שאנו מייצגים אותה, אלא אנשי המכס והמחלקה לחקירות כלכליות. איננו יודעים להשיב על שאלה זו. מצידנו לא היתה כל מניעה, לוא ביקש עורך דין.

"חוליה של מס הכנסה מונה שלושה אנשים, מהם אחד שהוא ראש החוליה והשניים עוזרים לידו. אם האשה נמצאת לבדה בבית והיא אומרת שאינה מרשה לערוך חיפוש, בלי נוכחותו של הבעל. החוליה יושבת ומחכה עד שהחוליה השנייה מאתרת את הבעל ומביאה אותו.

משאית מלאה ניירות

כל חיפוש מסתיים בדו"ח. אנחנו מחתימים כל מסמך שלקחנו. המסמכים והניירות מוכנסים למעטפות ומחתימים את המעטפות. על פי רוב מחתימים כל מסמך בחותמת שלנו, אבל אם החשוד אינו רוצה שעל המסמך תופיע חותמת, מכניסים אותו למעטפה ומחתימים את המעטפה. ניירות ערך למשל רושמים את פרטיהם ומחזירים אותם לבעלים. הוא הדין לגבי מזומנים ודברי-ערך אחרים. איננו לוקחים שום דבר, פרט לניירות ולמרות זאת קורה שיוצאים מביתו של אדם עם משאית וזאת במקרים שאנשים מנהלים את עסקיהם בבית.

חומר שלוקחים מביתו או משרדו של חשוד – אינו מחוץ לתחום גישתו של האחרון. אם הוא רוצה לעיין בו, במסמכים ובניירת שלו – הוא רשאי לעשות זאת, הוא או עורך הדין שלו, או רואה החשבון. המחלקה אף תצלם כל מסמך שהוא יבקשה, על חשבונה – ותתן את הצילום לחשוד. כד שאין להאשים אותנו שניהול העסקים השוטפים ייפגע.

מה קורה אם אדם מתנגד לחיפוש? 

אנחנו מעמידים אותו על העובדה, שמבחינה חוקית הוא חייב להרשות לנו לערוך חיפוש בביתו. אנחנו בעלי סמכויות של קציני משטרה.

ואם ממשיך להתנגד? "מזמינים עזרת משטרה."

מספר חוקר: "הצגתי לאדם שנאשם בהעלמה, צוו חיפוש מבית המשפט. דחף אותי וגרם לי שבר בידי. הוא נעצר ונקנס ב-1,500 ל"י על תקיפה. אותו אדם, שנמצא אשם בהעלמה של 80 אלף ל"י, שילם לאחר מכן את המגיע ממנו כחוק, לפי ההכנסה האמיתית. חברתו נקנסה ב-50 אלף ל"י והוא נקנס ב-15 אלף ל"י באופן אישי.

"שתייה ועוגות"

"בזמן החקירה אנחנו מגישים אוכל, שתייה, מרשים לאשת הנחקר לבוא ולשוחח עמו; מביאים עוגות. ואם החשוד אומר, שהוא רוצה לאכול דווקא במסעדה מסוימת, הולכים איתו לאותה מסעדה וחוזרים להמשך החקירה.

"טוען אדם שהוא מרגיש לא בטוב, הולכים איתו לרופא ובשני מקרים הפסקנו את החקירה על פי המלצת הרופא."

"האם אנשים התעלפו בשעת חקירה?"

"אף לא מקרה אחד."

"אם החשוד הוא בעל עסק גדול ועובדים אצלו מספר רב של אנשים ויש לו משרד, מפעל, מוסך וכד' מובן שכל החקירה אינה יכולה להתנהל על ידי שלושה אנשים אלא על ידי חוליות אחדות העובדות יחד. ואם החיפוש במשרד מתנהל בסדר והפקידים משתפים פעולה, העניין נגמר במהירות מקסימלית. אבל אם העובדים אינם משתפים פעולה ומבקשים לחכות לבעל-הבית, נמשכת החקירה זמן רב יותר."

"כל אדם רוצה לקבל איזה סיפוק מעבודתו, בימינו הרי לא עובדים רק כדי להתפרנס, אלא, מחפשים תוכן חיים בעבודה. האם יש לכם איזו חדוות יצירה?

אנחה.

מדור החקירות, כמו שאר עובדי מס הכנסה, נמצא עכשיו במצב של כעין שביתה. למרות זאת, כשיש צורך בכך, ממשיכים הם בעבודה ואפילו בעריכת חקירות ופשיטות. בעצם ימים אלה נכנס מפקח מס הכנסה (השרוי בשביתה) וביקש להתרשם אישית ממה שמתנהל במקום עבודה מסוים, המצהיר שאינו מנהל ספרים. כמעט שלא הספיק להכניס רגל פנימה, עד שלקחו אותו וזרקו אותו לרחוב. אולם בטרם נזרק, ראה ליד שולחנו של המנהל ארכיון שלם של תיקים וספרים. הלכו אנשי האגף לשופט התורן, ביקשו צו חיפוש במפעל ובשלושה בתים של המנהלים. עד שחזרו למפעל לא נשאר זכר לתיקים ולפנקסים. ואז, בלית ברירה, באותו יום בשעה 6 בערב, הלכו לבתים של המנהלים ומצאו שם את כל התיקיה הנעלמת..."

"סיפור זה אולי מציג אותנו באור שלילי, אבל המקרה היה קיצוני, הטריד אותנו וחייב פעולה מיידית. קיבלנו רשות מוועד עובדי מס ההכנסה – ופעלנו.

"אדם שהשתתף באותו מבצע, חזר הביתה בשעות 10:30. אנחנו לא מספרים בבית על הפשיטות שאנחנו עורכים ולך ספר לאשתך ולמשפחתך שהיית במשרד. לא מספרים, ראשית כדי לשמור על סודיות, שנית למה לביא את המתח שאנחנו נתונים בו, למשפחה."

"האם יש נשים במחלקת החקירות?"

"אין נשים במחלקת החקירות ואין פשיטות אצל נשים שמנהלות עסקים. במקרה של צורך לחפש, אפילו בכיס של אישה, מזמינים שוטרת או קצינה."

"שאלת אותנו קודם אם יש חדוות יצירה: אין ויש. מקבלים אינפורמציה, מעבדים נתונים, חוקרים, מוצאים ראיות, מקבלים פסק דין, מקבלים סיפוק. כמו עורך דין, כמו כל עובד. אבל אף מילה של תודה, ורק לאחר המאמר "הקפקאי", שלח לנו שר האוצר והממונה על הכנסות המדינה מכתב של הערכה, על עבודה שאין בצידה לא זוהר, לא תשואות, לא תודה, לא אהדה, לא משכורת, אבל שבלעדיה היה המצב בתשלום מס הכנסה פרוע הרבה יותר. ואם אנחנו תורמים להשלטת קצת יותר צדק בנשיאה בעול – שבסופו של דבר יביא גם למיסוי קצת יותר קל – הרי יש גם סיפוק חברתי, לאומי – תקראו לזה איך שתרצו..."

 
לייבסיטי - בניית אתרים