21.11.66
"סניורה מיניסטרו דה טראבכו" שרת העבודה של הרפובליקה הדומיניקנית, לבשה שמלה בצבע יין-סגול-אדום ששרווליה פעמוניים ומעוטרים בפס וורוד. וזה היה יפה.

ויפה היה לראות את ראשה הצעיר וגזוז השיער, ופניה השזופים, ועיניה העליזות ואפה הסולד – על רקע אדום יין ולדעת שהראש הצעיר הזה הוא ראש של מיניסטר.

לראות אישה-מיניסטר היא שמחה ללבה של כל אישה מכל צבע, לאום, דת ומדינה. גולדה מאיר, מאדם בנדנרייקה, אינידרה גאנדי, אלטגרציה-בטיסטה-דה-סוארץ (היא הסניורה מיניסטרו הנ"ל) אינן מיצגות רק את מדינותיהן. הן אינם רק ראשי מפלגה ושרות-חוץ לשעבר, ראשי ממשלה, שרות עבודה של הודו, תאילנד, הרפובליקה הדומיניקנית... הן נציגות של מחצית האנושות שהיא כל המין הנשיי בעולם כולו "האינטרנציונל-הנשיי" מתעלה בתוך תוכן על אינטרסים פוליטיים, גבולות ודתות. והנשים הגדולות הללו בשדה הפוליטיקה, שאינן פועלות מאחורי הקלעים וחשובות כ"אשתו של..." אלא הפועלות בשמן ומגיעות לאן שמגיעות בזכות עצמן – הן של כולנו.

איזה עולם יפה זה יהיה כאשר נשים תמשלונה בו סוף סוף. איפה! חלילה וחס. זה יהיה הסוף. כי כל מי שהכוח בידיו איכשהו מצליח להעיב את שמחת החיים. כוחן המוסרי של הנשים בהיותן תמיד באופוזיציה טבעית – אפילו הן נמנות עם הקואליציה.

כך בערך פתחנו את השיחה עם הסניורה מיניסטרו – במשפטים ספרדיים שלמדנו על פה, אט אט ובכוונה גדולה – והיא עלצה לענות במהירות ספרדית מסחררת ומתנגנת. מה אמרה – לא אדע בדיוק. אך בשתי מילים סיכמנו באנגלית: I could't agree with you more.

היה לנו הכבוד להיפגש עם שרת העבודה בארוחת ערב בביתה של הגברת מטלון – וכפי שהיה כתוב בתכנית הסיור הרשמית: "ברסידנציה של דונה שרלוטה מטלון."

"אני מרשה לך לפרסם, גברתי, שדונה שרלוטה מטלון מונתה רשמית לקונסול הכבוד הכללי של הרפובליקה הדומיניקנית, בהסכמתי ובהמלצתי," אמר בכובד ראש שגריר הרפובליקה הדומיניקנית, הוד מעלתו אדולפור. קמרנה – שהיה אף הוא אורח כבוד לסעודה.

ונהיה עצוב משהו.

הגברת מטלון נתאלמנה לפני שלושה חודשים. בעלה, מר אלברט מטלון ז"ל החזיק בתפיד קונסול הכבוד של הרפובליקה הדומיניקנית, יותר מחמש-עשרה שנים. על ביתם הנאה שברמת גן מתנוסס סמל המדינה ודגלה, במשרדו ההומה של מר מטלון, משרדי קולומביה להפצת סרטים, יש חדר מיוחד ופקידה המטפלת בענייני הקונסוליה. הרבה מרץ ועבודה ויחסים דיפלומטיים, השקיע האיש בתפקיד הנ"ל רק בשביל הכבוד – ועכשיו ראו להולם ולמתאים להוריש את התפקיד לאלמנתו.

מה הם חוקי העבודה ברפובליקה הדומיניקנית שראתה הרבה תמורות ומהפכות מאז השתחררה משלטון הרודן טרוחילו? בצדו של איזה מתרס עומדת שרת העבודה. זהירות, זהירות...

כדי שלא אכתוב מהרהורי לבי, הציע השגריר הדומינקני כי רעו, שגריר אקוודור, מר בוליבר פרדיס, יהיה המתורגמן. ספק בלצון ספק ברצינות הבטיח האחרון לתרגם נאמנה. והיה מעין טקס קטן של העברת סמכויות והכרזת ידידות. האווירה הנעימה שבבית הקונסולית, הארוחה האלגנטית, היין הטוב – כולם חברו יחד ואיכשהו קשה היה לצלול לשיחה רצינית רשמית. ארבע גברות נעימות: שרת העבודה, הגברת טוב מלוותה ממשרד החוץ, הקונסולית – גב' מטלון ועבדתכם – ושני ג'נטלמנים מאמריקה הלטינית ואווירה כזו דיפלומטית, עצלה כלשהו ומעמד הפועלים! אך תפקיד הוא תפקיד!

שרת העבודה סבורה שחוקי העבודה דומים אם לא שווים בעולם כולו, גיל הפרישה הוא 55 לנשים, 60 לגברים. פנסיה משתלמת על ידי המעביד. 25 שנות שירות ממשלתי מקנות זכות גם לפני גיל הפרישה. קטינים מוגנים על ידי החוק וקיים חוק חינוך חובה. כ"כ מותר לנער ונערה להתחיל לעבוד מגיל 14. המתחילים לעבוד קודם, בגיל 12, חייבים לקבל אישור ההורים.

אישה וילד אינם עובדים בלילות. כן אסור להעסיק נשים בעבודות ברחוב, כמו שליחות ועוד. אישה מקבלת שישה שבועות חופשה לפני ואחרי הלידה. לכל העובדים במשכורת משתלמת משכורת שלוש-עשרה; העובדים מקבלים חופשה בת שבועיים ויותר לשנה, תלוי במקצוע ובוותק. והשכר הנמוך ביותר הוא 3 דולר ליום.

על ילדים ונשים אסורה עבודה בברים ובבתי קפה שם מוכרים משקאות חריפים, משחקים בקובייה וכד'.

שרת העבודה של הרפובליקה הדומיניקנית היא עורכת דין וד"ר לחוקי עבודה. היא עובדת בשרות הרפובליקה מאז 41. תחילה כמורה בבית ספר ואחר משנת 47 כיועצת משפטית של האוצר, מס הכנסה, מס רכוש, משרד החקלאות, משרד המשפטים ובשנת 61-60 שנת ההפיכה ורצח הרודן, כיועצת משפטית של הנשיא לענייני עבודה וביולי השנה מונתה לשרת משפטים. כל שנה שנתיים, בתפקיד יותר רם. היא נשואה, ובעלה אף הוא עורך דין. היא אם לשני "ניניוס" (ילדים) שהיא מתגעגעת אליהם, כמובן, אך היא רגילה כבר להיעדר מן הבית. מאז 53 היא מייצגת את ארצה בכנסים בינלאומיים רבים.