6.1.61
אתם תגידו מה שתגידו, אני אומרת, תבוא עליה ברכה, על ה"פרשה", - וזאת מכמה וכמה טעמים:
א) התירוץ: אם לא מתחשק לי לעשות משהו או להיפגש עם מישהו, אני מגלגלת אישוני עיני כלפי מעלה, נאנחת בכאב, ואומרת בשברון: "אולי נדחה זאת מעט? אני כל כך עסוקה..." איש אינו שואל במה. כולם יודעים. וכי במה עסוק עכשיו העולם כולו? במה עוסקים כל הטובים והנבונים, כל הפקידים והפקידונים, והמנהיגים, והעיתונאים? אולי ניסה מישהו מכם לסדר דבר מה בימים טרופים אלה באחד ממשרדי הממשלה? מצאתם מישהו במקומו?
ב) תוכן חיים: הקץ לשאננות המסוכנת שישב בה העם בציון ובייחוד הנוער, שכידוע, התרוקן מכל תוכן. היש עוד וויכוח ער ותוסס ומפרה את הדמיון, ומפעיל המצאות כמו ה"פרשה" שלנו?
ג) הצלה מהזארד: הניסה מישהו לעשות את החשבון הפשוט כמה אזרחים טובים והגונים ניצלו מצפורניו המסוכנות של פולחן יום-שישי – משחק הקלפים? תשבציו וחידוניו של ה"עסק-הביש" הוא אחד ממשחקי החברה המרתקים ביותר.
ד) תסביך הנחיתות: חאלס! שוב לא נרגיש עצמנו נחותים. שוב לא נגיד לבעלים שלנו – "ראה, פלוני הוא בן שלושים וחמש ולמה הוא הגיע, ולמה אתה הגעת? כבר רואים!"
ה) מנהיגות עממית (מאוד): טענו תמיד, שהאסון במנהיגות שלנו הוא – תלישות מן העם. עכשיו, זה נגמר. הללו הוכיחו שהם יודעים לרדת יותר ויותר נמוך. וזוהי דמוקרטיה אמיתית. לזה ייקרא שלטון העם.
ו) הנחלת לשון: וזה שכל העם, כולל טף, ונשים, ועולים חדשים, החלו לקרוא עיתונים בדבקות מסחררת – זה כלום?!
ז) מדע: איחוד כל אנשי המדע הנודעים תחת קול-קורא אחד, ללא הבדל דת, גזע, מין ומפלגה – מתי היה קורה נס כזה, מתי?
ח) החטא ועונשו (ספרות): איזה שקט שורר בארץ. העיתונות חדלה לפאר ולתאר את פרטי המעילות והשוד והרצח, ואיך הארץ טוהרה כמעט כליל מן השרצים הללו.
ט) טיול חינם בעולם ובילוי סוף-שבוע בעיר האורות: רק שהמזל לא שיחק לו ליועץ המשפטי. לו נסע לגבות את עדותה של ה"מזכירה" קצת יותר מאוחר, היה נהנה מתאורת פאריס לקראת חג-המולד, וגם המזכירה היתה נהנית יותר. אתם לא מתארים לעצמכם מה יפה פאריס בימים אלה.
י) אגדה: נו, ותארו לעצמכם מה נעים יהיה כשיוציאו את "העז" מן הבית וניפגש לשיחת-רעים על כוס קפה הפוך בשעה שש – אחרי הפרשה.