26.1.92
הלכתי לשם לקנות מעט בריאות. השיעול, לא עליכם, דבק בי כספחת, זה שבועות אחדים. חכמי רפואה-עממית הבטיחו לי, שאין כמו מרחץ שוודי לגירוש חיידקי הצינון, או משהו דומה.
מאז נפתח אותו בית מרחץ מורדני במלון "שרתון", הוא נהפך להנושא לשיחה ופלש לכל בית בישראל – יותר משפלשו בני ישראל לבית המרחץ. כך חשבתי בעמדי בודדה קטנה, באולם ההתעמלות המרווח, ומוקף סולמות, "אופניים" ומורה להתעמלות בעלת וותק של עשרים וחמש שנים (בהתעמלות!)
היא עשתה עמי תרגילים להורדת הכרס, להרזיית שרירי הרגליים, לפתוח החזה, להשקפת חיים וורודה ולכאב ראש.
השכיבה אותי על קרש דווי, הראש למטה, הרגלים למעלה, לטובת מחזור הדם. קטפנו פירות הצומחים גבוה על צמרות עצים דמיוניים... בקיצור – היא עשתה כל אותם התרגילים היפים ואני חיקיתי אותה באי-הצלחה למופת. גאון בהתעמלות – מעולם לא הייתי. תמיד מצאתי לי, איכשהו, תירוץ או פתק מרופא האוסר עלי להתעמל.
אוי, מה הצטערתי על עצלותי בבית הספר, בעמדי מול האישה הנאה, שאצלה כל תרגיל מחליק על חמאה. התביישתי בדוביותי הכבדה, כששכבתי על הרצפה, והברך מיאנה לנגוע במצח. ואז – כשהבושה כבר עמדה להגיע לקיצה – הופיעה פציינטית נוספת שפגשתי בכניסה. היפהפיה בפרוזדור – גילתה אמת שמנה מאוד במערומיה. תענוג לעיניים. והיא היתה מסורבלת. תבוא עליה הברכה.
מרגע שנכנסה זו, התחילו תרגילי להחליק על חמאה. גופי נהיה גמיש יותר ורזה יותר ויפה יותר, והפירות הדמיוניים – פשוט נשרו אל תוך חיקי, תוך ניתורים מרקיעי שחקים. ובאיזו גראציה.
ככה זה. הכל יחסי.
משם הובילו אותי בחזרה אל חדר קטן צר וחמים. עזרו לי לפשוט את בגד ההתעמלות היפה והנעים של המכון, ואת נעלי ההתעמלות (אף הם של המכון) והלבישו אותי בבגדי חווה אמנו ו... לממזיעות.
אנחנו – הישראליים, אף פעם לא ידענו לפנק את גופנו. חיכינו שהזולת יפנק אותנו. וכאן – תמורת כמה מרשרשים, אתה מקבל פינוקים ביד רחבה ומאומנת. מה יש להגיד? השוודים יודעים מה טוב. כך חשבתי לי. המסג'יסטית עיסתה אותי, מכף רגל עד ראש. וזה כיף! היא סכה אותי בשמן ובבשמים והבטיחה לי שאין מה להתבייש, שלכל הנשים יש אותו דבר, ושעכשיו, אם אתמיד בעיסוי אחת לשבוע, - ארכוש לי נעורי נצח.
השמתם לב לכך, שלא סיפרתי לכם מה היה בחדר ההזעה? זאת מטעמי צניעות. ישנם דברים שהשתיקה יפה להם. למשל, העובדה שיושב בתוכי שד הנהנה מסבלם של אחרים, אינה יפה לפירסום. כי, כאשר נכנסתי לחדר ההזעה היבש, "הסאונה", עמדו שם שני כיסאות בלבד. אחד ממתכת ופלסטיק צבעוני, השני – מעץ, הצבע הססגוני משך את עיני – וכמובן שקניתי לי עליו ישיבה, אך רק לדקה. הוא להט כתנור עצבני.
הושבתי, אפוא, את עצמי, על הכיסא השני ושקעתי במחשבות פילוסופיות על תרבות תפנוקי הגוף. הקולגית השמנה שלי, סיימה בינתיים לעמל את שריריה והשקפת חייה, והופיעה בעקבותי. מובן שישבה על הכיסא הצבעוני הנ"ל, וגרמה לי להתקפת צחוק ושיעול שהלך וגבר בקצב מסחרר. האדים היבשים יוצרים אקוסטיקה מצוינת.
משם עברנו לחדר הזיעה הרטוב, עלינו במדרגות ונשמנו מלוא ריאותינו אדי יערות – אחר כך, כשבשרנו היה נקי וללא רבב, הביאו לנו מלח, מים המלח – להכשרה נוספת. שכנתי הלא זהירה טענה ש"בוער" לה, ושוב נתקפתי בצחוק פרוע. ניסיתי ללוותו בשיעול טורדני, אך זה נעלם, כאילו לא היה מעולם.
"ועכשיו מקלחת צוננת" – פקדה המטפלת שלי.
השוודים הם טמבלים גמורים – ידעתי – ורעדתי מפחד. הוי, הסימפונות שלי...
לאחר כל התפנוקים האלה, שבגללם מפורסמים השוודים ברעננותם, הייתי עייפה עד מוות. כבר בלטיפות האחרונות של המעסה, נלחמתי בעיני, שהחליטו להיסגר הרמטית. "זו השפעת הקווארץ, הבטיחה לי פאולה המעסה הפלאית, והמסג' המרגיע. אחרי רבע שעה של שינה קלה תהיה רעננה, כאילו נשרו לך עשרים שנים."
רבע שעה לא יספיק לי. נצח שלם לא יספיק לי – ידעתי עת כיסתה אותי, ביד אמהית וטובה, בשתי שמיכות. היא הגישה לי כוס מיץ, כיבתה את האור בחדר הקטן והפרטי שלי, ואיחלה לי שינה מתוקה. אך זו מיאנה לבוא. היו לי דאגות פיננסיות, החשבון, שזמן פירעונו יגיע עם תום השינה, הטריד אותי.
"טוב לך. צריכה היית לשאול למחיר, לפני טיפול התפנוקים, ולא לשחק את הגברת החשובה..." – הופיע, לפתע, ההגיון הבריא, שנטש אותי כבר מזמן.
כשהתעוררתי – כבר נטתה השמש לערוב. בקושי הזזתי את רגלי. גופי כאב מכף רגל עד ראש. זכר המקלחת הקרה העביר צמרמורת בגופי, וזיעה קרה כיסתה את כל גופי.
"כמה עלי לשלם?" שאלתי בקול רועד.
"הטיפול הראשון – הוא גרטיס, אלא אם תרשמי כחברה במועדון" השיבה בעלת המכון היפהפיה.
צנחתי לתוך כיסא. השיעול פסק, המקלחת הקרה היתה משיבה נפש, ובחוץ שוב האירה השמש.
מאז עברו שבועיים. והיו אלה שבועיים של מחמאות נעורים, נטלתי את גופי בכפי, פנקס צ'קים, והלכתי למועדון הבריאות. לצערי לא הצלחתי להיכנס אותו בוקר – היה מלא. מחר ארשם כחברה – אחר ככלות הכל – זה טוב. אפילו טוב מאוד.