1.4.60

זה קרה בשבת השרבית, השמים היו נמוכים-נמוכים וממש רבצו על הכביש. החום הלך וגבר. המכונית הקטנה טיפסה במעלה הדרך לירושלים - עייפה ומתנשמת בכבדות בתוך עננת חום לבנה ולוהטת.

בסיבוב לשער הגיא עמדו אנשים אחדים וחיכו לטרמפ.

"קח אותם," ביקשה יהודית. "יש לנו מקום לעוד שניים..."

ואם כי זאב חס מאוד על מכוניתו החדשה – עצר ליד קבוצת האנשים, - קצת מתוך לב רחום וקצת מתוך שכיבד את בקשתה.

ראשון נדחק חייל צעיר. אך נכנס לתוך המכונית, סגר את הדלת אחריו והפטיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים לעבר האשה שביקשה לנסוע אף היא:"

אין מקום!"