19.6.70
למי שאינו בקיא בפוליטיקה, אסור לו לעסוק בה, לכתוב עליה או אפילו לנגוע בה. ואסור לו, תכלית איסור – לסמוך על מקורות מוסמכים, אפילו הם מוסמכים ביותר ומכובדים ביותר ויודעי דבר. ואני איני בקיאה.
ועל כן אני מבקשת את סליחתו של הסנטור אומברטו טרצ'יני, שנפגע מן הכתבה שלי שפורסמה לפני זמן מה ב"מעריב", על פי אינפורמציה ממקורות מוסמכים (באמת מוסמכים!) כאילו היה הוא בין מגישי העזרה הכספית לאחדים מבין הפליטים היהודים, קומוניסטים מפולין, אשר הגיעו לאיטליה ופנו למפלגה הקומוניסטית האיטלקית, וזו הגישה להם עזרה מכספי "הוועד האיטלקי למען הפלשתינאים".
הסנטור טרצ'יני מכחיש בכל תוקף שייכות לאיזה שהוא ועד למען פלשתינה. כמו כן הוא מכחיש (תוך ידיעה ישירה של העניינים – הוא כותב) כי המפלגה הקומוניסטית האיטלקית עוסקת בדרך כלשהי להניא יהודים שגורשו מפולין והשוהים זמנית ברומא – מנסיעתם לישראל, על ידי תשלומי כסף.
"עובדה היא," כותב הסנטור "כי מבין הפליטים היהודים הפולניים הרבים אשר באו באחרונה לרומא, מעטים הם אשר באו במגע עם המפלגה הקומוניסטית. ואלה אשר עשו זאת, נדחפו לא על ידי כוונות לבקש כסף או עזרה חמרית אחרת (הם יודעים כי מפלגה קומוניסטית בארץ קפיטליסטית, על אף היותה חזקה מבחינה פוליטית, היא תמיד דלה למדי מבחינה פיננסית...) כי אם כדי להתראות שנית ולהתחבק עם חברים ותיקים לנשק, שבהזדהותם ואחוותם לא פיקפקו מעולם," כותב הסנטור.
בהמשך מכתבו חוזר הסנטור טרצ'יני על רעיונו, הידוע מזמן, כפי שהוא כותב בדבר הצורך שמדינת ישראל תחליט סוף-סוף, להפעיל את החוק הבינלאומי הרגיל, אשר אינו מתיר שמדינה כלשהי תחשוב את האזרחים של מדינות אחרות – לאזרחיה שלה, לו גם פוטנציאליים...
הסנטור שואל את עצמו אם לא מכאן שאבה סופרת "מעריב" את ההשראה לכתבתה הנ"ל.
לא מכאן. אך אתו הסליחה.