13.12.74
על מה חולם רופא שהגיע לישראל מעבר למסך הברזל? מה הוא מבקש כאשר אומרים לו: "שמע. ישראל היא ארץ ביורוקטית וקשה, אבל יש לה כוונות טובות. תגיד לי, אם יש איזו בעיה – יש לי קשרים, אשתדל לעזור לך."
שאלתי וידעתי מראש את התשובה. וחשבתי לי כבר מראש: צריך לעזור לאיש כזה;
פרופסור זלאטקס הקשיב לשאלה, ביקש שאחזור עליה לאט לאט, העברית שלו בת חודשיים וחצי בלבד... אמר "אהה" והתחיל לתרגם בלבו את רשימת בקשותיו. ישבנו באולם חגיגי של מלון הילטון בתל אביב. קטעו את שיחתנו כל הזמן. שוב ושוב באו אנשים, רופאים, מומחים, מן הארץ ומחו"ל, ללחוץ את ידו של הרופא הנודע מברית המועצות. שני רופאים ידועי שם מברית המועצות הוזמנו להשתתף בקונגרס הבינלאומי הרביעי למיילדות ולגניקולוגיה פסיכוסומטית, שנערך בתל אביב זה לא כבר. ההזמנות נשלחו לרופאים והעתקים למשרד הבריאות של ממשלת ברית המועצות ולאקדמיה הסובייטית למדעי הרפואה. לא האמינו כי ההזמנה תענה בחיוב, גם אם ירצו בה הרופאים. והנה – להפתעת מארגני הכנס הבינלאומי – נענה אחד הרופאים להזמנה מ... "מבשרת ציון" – מרכז הקליטה הגדול אשר ליד ירושלים.
הגניקולוגיה הפסיכוסומטית היא ענף עדין ורגיש ברפואה, והרופאים המאמינים בה, והמשתמשים בה בטיפול בפציאנטיות שלהם, הם כעין כת אוואנגרדית, המקיימת קשרים בינלאומיים במישור המדעי-מחקרי ובמישור האישי. גישתם לאמהות בהתהוותה ומעגל בעיות הנפש של האישה כאישה, והשפעתם של כושרה, פוריותה ובריאותה בכל תקופת חייה, מוסיפה נופך של עדנה ורכות והתחשבות – ביחסים בין החולה לרופא, החשובים ברפואה בכלל – וברפואת נשים בפרט.
לידו יושבת רעייתו, אף היא רופאה, קרדיולוגית. אישה נאה ואלגנטית, המדברת כבר עברית טובה. הפרופסור מגשש בשפה כמו תועה ביער. הוא בהיר פנים, עליז עינים, בעל זקנקן, המנצל כל הזדמנות לקידום העברית שלו.
יש לו בקשה – הוא אומר – אך קודם יקדים ויאמר שעלייתם ארצה נתאפשרה בקלות. הם ניצלו את הזדמנות ביקורו של הנשיא, ריצ'ארד ניקסון – והגישו בקשה סמוך לביקורו. כעבור חצי שנה מאז הגיש את הבקשה – היו כבר בדרכם לארץ. ישראל הצטיירה בעיניו כמטרה, כחטיבה אחת – ולא חשב היכן יגור, היכן יעבור – עד אותו ליל בו שמע את החדשות הנוראות על הטבח ב"מעלות" של תלמידים מצפת. את שם העיר צפת לא שמע מימיו. היה רחוק מהכרת הארץ, היה רחוק משמות, ערים, פרטים. לפתע קם והיה. את ביתם יקבעו בצפת, ולא חשוב היכן היא, ומה גודלה ומה יכולתה. בצפת יקים בית חולים מרכזי, מכון – מרכז שיהיה גדול מזה בו עבד בחרקוב. מרכז בינלאומי פסיכונאורולוגי לנשים – אמר לאשתו, הודיע לחבריו – שמשכו בכתפיהם. האחרים, שהיה להם מושג היכן מצויה צפת, הטילו ספק אם אכן זהו המקום המתאים לפרופסור לפתח שם תוכניותיו, להביא לשם את אשתו ואת בתו.
הפרופסור זלאטקס עובד כבר עשרים ושלוש שנים במקצוע המיוחד של נאורולוגיה גניקולוגית פסיכוסומטית ומרצה בו. כאמור – הוא ידוע בחוגי הרפואה, ובארץ ראיינו אותו וערכו למענו תוכנית היכרות עם הרפואה הנהוגה כאן. הוצע לו דיור הולם בבירה, אבל הפרופסור שלנו חולם על הליכה לצפת ואינו חדל להתרגש ולהתפעל מעצם העובדה שעיר החלומות שלו קיימת, שקיים שם בית חולים גדול, שניתן, לדעתו, להצמיד אליו את ראשית המכון הבינלאומי שלו.
"אני לא צריך כלום בשבילי. דירה גדולה, ברובע הטוב ביותר בחרקוב, כבר היתה לנו. משכורתי השנתית היתה הרבה יותר גבוהה מאשר אוכל להשתכר כאן בעשרים שנה. אלה לא הביאו לי אושר – ולא בשביל להיטיב את מצבי הכלכלי עליתי. באתי כדי לעשות לישראל. להוסיף לביטחונה ולשלומה. מקום אליו באות נשים מכל העולם, כפי שיבואו הנשים למרכז בצפת, בה נפתח גם אקדמיה ללימודי הפסיכוגניקולוגיה – יביא ברכה לכל אישה, ובאמצעותה לישראל." – הוא אומר בעברית המגומגמת שלו וסומק עולה על פניו הבהירות. סומק של התנצלות האומר: דיברתי גבוהה-גבוהה מפני שאיני מכיר את הניואנסים של השפה. זו התשובה שלי לטבח מעלות. יצירת חיים.
שאלת אם יש לי בעיות, במה תוכלי לעזור? לפרסם את חשיבות המרכז הזה. את הצורך בו. לעזור בהקמת מרכז רפואי גדול לאישה, אם כל חי.
החיים חזקים מכל ויגברו על הכל.