20.12.63
רוצה לבוא לראות חתונה תימנית?

רחל אספה את סליה, סקרה שוב, בעין בוחנת, לראות אם הרצפה נקיה, החליקה בידה החרוצה והחרושה את שיער ראשה מתחת למטפחת הלבנה והצחורה, והמתינה לתשובה.

השיכנזים האלה. אין לכם סקרנות בלב. אין לכם סקרנות בלב בשבילנו. לא אכפת לכם "שון דבר". בטח תיכף תגידי אין לך זמן. אין לכם זמן לשון דבר, תמיד רסים, רסים. לאן – יא חביבתי, לאן?

ואצלנו יש חתונה מחר. חתונה יופי. אז את, במקום שתלכי לעשות מסווה (מצווה), לרחל שעובדת אסלך, ולאחות שלה שמתחתנת, בטח תלכי לסינימה. ומה יש בסינימה? מה יש שם?! אמריקה, ובראש העין כבר היית?

לא כפת לך ראש העין. כפת לך הראש שלך עם התלתלים שלך. שון דבר אין לכם בראש, את הולכת, ככה טיפ-טיפ, על העקבים שלך, כמו ציפור, ירחם השם. אין לך אדמה מתחת לרגלים שלך. יש לך אבנים של תל אביב. כביש ומזה כואב לך הרגלים. ומהרבה הפנים של אנשים זרים עם פנים של זכוכית וכביש. והלב לא כואב לך שאת מספידה, יהחביבתי, בחיי מפסידה, הרבה פנים יפים אסלנו, בראש העין.

מה את חושבת. ראש העין זה כפר. אין מה לראות בראש העין? אסלנו יופי. בחיי יופי. יש שכונים – א, וב' וג' וד' וה' וו', ואני גרה בשיכון וו'. ויש לי וילה, כמו לך. ואחות שלי מתחתנת מחר. ואם תבואי, נעשה לך כבוד גדול. את תסעי ישר. תכנסי בשער ותסעי ישר. ותראי הבית שלי. לא תראי הבית שלי – תשאלי: איפה פה גרה רחל האלמנה – וכולם יראו לך.

אכל פעם אוכל תימני? ראית פעם חתונה תימנית? לא נאה לך.

*

הודעתי לה, ברוב חשיבות, שאכלתי במסעדה תימנית ב"כרם", שראיתי את כל החתונות של "ענבל".

חה! חה! אוכל תימני אמיתי במסעדה. את מג'נונה. ומי זה בכלל ענבל. איך קוראים לאבא שלו.

את יודעת מה, רחל. לחונה שלך אבוא.

חה, חה! – צוקחת רחל בכל פה – אני לא מתחתנת. חלס. אני עשיתי כבר את הילדים שלי ושקט בבטן שלי ולא רוסה יותר ילדים. רוסה שקט.

אבל את אישה צעירה, רחל, למה תשבי לבד.

אני יושבת לבד? אולי בתל אביב שלכם יושבים לבד. אני יושבת עם הילדים שלי עם הגיסות שלי, עם האחים שלי, עם השכנים. כולם באים ועושים לי כבוד. וכשבא אחד ואומר לי מילים מתוקות, מתוקות, שולח שכנה ואומר, בואי להתחתן – אני אומרת – חרם. אני זקנה, אני.

בת כמה את, רחל?

זקנה, יה חביבתי. אולי בת שלושים וחמש. אז תבואי לחתונה של אחותי?

*

למחרת היום נסענו. במגרש הפתוח שליה הבית, נקהלה ראש העין כולה. על בימה קטנה, עשויה שולחנות וזכר-לסוכה, ישב החתן, ומהרמקול המודרני בקעו זמירות מסורתיות של רב זקן. רצינו לראות עוד – אך לא ניתן לנו.

הוכנסנו לחדר המכובדים. ישבו שם כל הגברות ה"שכנזיות" של רחל ואחותה וגיסתה ושאר המשפחה, עם בעליהן. וכיבדו אותנו ב... דגים ממולאים נוסח פולין, ועוגת קרם אשכנזית...