25.3.60
"תמיד, תמיד אדוני. כל פעם שתהיה לך איזושהי הזמנה תרבותית שכזו, אנא, זכור אותי, אדוני. אתי לעולם לא תבוייש. אני, תודה לאל, רפרזנטטיבית. ומכירים אותי... כן, כן. מכירים. ואני יודעת להתלבש, אני יודעת לשאת לבוש כיאה. ובחברת אנשים חשובים אי אפשר להתבייש בי. תודה בכך בעצמך, לא כן? אה – כבר דיברנו על כך? נכון. בכל אופן, משתהיה לך עוד הזדמנות כזו, עם מוסיקה טובה – ואני הלא מוסיקלית עד לשגעון – קח אותי בחשבון."
"אך, כמה זה נפלא, קוקטייל דיפלומטי! תמיד חלמתי על כך. כל ימי כאילו ידעתי שהרגע יבוא. מאז אמרת לי שאלווה אליך נהיה הכל שונה. כדאי. והתענוג שבהכנות. והקוקטייל עצמו... נושמים אחרת, מרגישים שחיים. את רואה אנשים חשובים, האנשים רואים אותך... את קיימת. את משהו, את מישהו! חברה! מי שאינו יודע להעריך חברה, צריך היה להוולד על אי.
"וזוהי הטרגדיה של חיי הנישואין שלי. משך שלושים שנות חיינו לא נתן לי בעלי מה שאתה נתת לי בשעתים אלה. הוא אף פעם לא הבין את הרטט העובר בגופה של אשה כשהיא מסתובבת בין אנשים חשובים והיא כולה מחוייכת, ולוחצת ידים, ולוגמת כוסית והיא משיבה עשן סיגריות באלגנטיות, מתעטפת בעננת העשן כמו בהילה. והיא כולה, כל-כולה, לבושה בטעם ובהתאמה. והיא בסדר. אתה מבין, היא עמדה במבחן. התפר של החליפה ישר, הצווארון – מודה אחרונה מפאריס (נניח), הכסיות ביד שמאל, והצפורניים עשויות, והבושם, והנעל... וגרב קריסטאל חדש ומרשרש... והיא פוגשת אנשים נאורים והדורים, והם מקשיבים לה בנימוס..."
אני שתיתי ג'ון קולינס, עם לימון, כמובן. וזה מזכיר לי את הגברת שניידרמן. נראית די יפה, אתה חושב שראתה אותי? לא? אני לא דואגת. ואולי אתה צודק. כלומר, אולי בכל זאת יתקשר אדוני לגברת שניידרמן ויאמר לה שנצטרפתי כך סתם, במקרה, ושלא כדאי לדבר על כך עם בעלי. הוא הרי לא מבין בענינים אלה."
ואם תהיה לך הזדמנות שניה, תרבותית שכזו, עם מוסיקה – בלי מוסיקה – זכור אותי..."
את המשך המונולוג קשה לשמוע. אנשים נוספים נדחסו לתוך המונית והאשה נושאת דברה בלחש-בלחש, אני רואה את הפרופיל הנאה של אשה כבת חמישים ועוד משהו, את תסרוקתה העשויה בקפידה ביד ספר מנוסה, ואיני יכולה להזכר שראיתי פניה במסיבה הדיפלומטית ממנה חוזרת גם אני. האיש המלווה אותה שרוי בצל.
משקרבה המונית לתחנה, ביקש האיש לעצור והזוג ירד. האיש חייך אלי באדיבות וברכני לשלום בנימוס מקצועי. ואז – ואז פתאום הכרתיו. הרי הוא המלצר המהודר שמלון מסויים נוהג להשאילו למסיבות דיפלומטיות לשמש לפני האורחים.