13.5.60
 
ככל אם מתקדמת, דאגה אורה, מבעוד מועד, לבשר לבנה על בוא האח הקטן. היא הכינה אותו לפי כל כללי הפדגוגיה. לא לחינם מורה היא, והיא יודעת להבין ללבו של ילד. ולאחר שנולד התינוק היתה מתברכת בלבה וגאה מאוד בהצלחתה.

ורני בן הארבע קיבל את אחיו הפעוט ב"זרועות פתוחות". הוא הרבה לשבת ליד עריסתו ולהסתכל בו. בעיניים גדולות וטובות, ללא שמץ של קנאה, ליווה את תנועותיו וכל לטיפה של האם. הוא אף מילמל מילות חיבה בולבוליות-תינוקיות כפי שנוהגים לעשות זאת הגדולים. לא "גזל" מצעצועי אחיו הקטן, לא דרש לפנקו, לא נדחק קרוב-קרוב לאם עת הניקה את אחיו הפעוט, הוא היה "גדול", כפי שהטיבה להסביר לו אמו שהוא חייב להיות. אח למופת.

אין מה לומר – הסכימו פה אחד הקרובים והידידים וידידי הידידים שלא פעם חייכו בביטול לתמרוני החינוך המודרני ואמרו ששיטות לחוד ומציאות לחוד – הפדגוגיה המודרנית תרמה הרבה להבנת עולם הילדות ולפתרון בעיותיו.

והנה בוקר אחד התעורר גיגי, זה האח הפיצפון של רני "הגדול" בקול בכי. והוא בכה כל הבוקר כולו, והוא צרח כל שעות הצהרים, ועם ערב יבב בקול מתחנן של חיה קטנה שאין שומע לה. הובאה האחות. הובהל הרופא. מדדו לו את החום לגיגי, נתנו לו תרופות, השכיבוהו על הבטן ועל הגב, האכילו אותו והשקוהו למרות רצונו. התינוק מאן לאכול ובכה וצרח, ויבב... וכך נמשך הבכי יום ולילה. וכל אותה העת ישב רני והביט באחיו הקטן. ומשארך הבכי והרופא עמד אובד עצות, והתינוק אדום ולבן חליפות, הפנִינו דמעות גדולות וכבדות בעיניו. כשאיש לא ראה מחה את עיניו ואז גם לטף ראשו של הקט ברוך ובאחווה עמוקה.

לפתע פתאום חדל התינוק לבכות, פקח עיניים זוהרות ונתחייך. וכמו שלא ידעו את סיבת הבכי, כך גם לא ידעו למה חייך.

"את יודעת, אמא, למה בכה גיגי?"

"לא," השיבה אורה. "איני יודעת."

"אבל אני יודע. את לא יודעת, והאחות לא יודעת, והרופא לא יודע ואף אחד לא יודע. רק אני יודע."

חשד ניעור בלבה של האם. "למען השם, רני, מה עשית. אמור – אני לא אכעס. ספר לי! ספר לי למה בכה גיגי!"

אך רני סירב לגלות. בעקשנות רבה סירב. ואורה פחדה לדרוש ופחדה לא לדעת, והיא שמרה את צעדיו של רני בלי כל גינוני פדגוגיה בפחד מאיים וגובר. אך מפי הילד לא הצילה דבר.

בערב, עת השכיבה את רני במיטה, והיא עצובה וקטנה מאוד, לטף רני את לחי אמו ולחש על אזנה:

"את רוצה לדעת למה בכה גיגי? אני אספר לך. הוא בכה," אמר ונאנח עמוקות. "מפני שהוא חלם שנולד לו אח קטן."