לא ינום ולא יישן... גם יצרן התמרוקים. תמיד הוא עומד על משמר היופי הנשי ומדיר שינה מעיניו בחיפוש משהו חדש להאדיר בו את הכנסותיו.
וכך שמחה חברת תמרוקים גדולה לארח עיתונאיות בבית החרושת שלה, כדי שאלה תפגושנה פנים אל פנים, שניים:
שפתון חדש ויוצרו: הכימאי הראשי העולמי של החברה, מר כך וקח.
מר כך-וקח כיעכע בגרונו ואמר תוך הדגשת ההברה האחרונה בכל מילה, נוסח צרפתי מבטן.
"באתי בתור אינספקטור. הייתי בכל המעבדות הגדולות בעולם של חברתנו, ולא מצאתי מקום שהאיכות של השפתון החדש היתה כה טובה, כמו שנעשה אצלכם. זאת אומרת – כאן... זאת אומרת..."
"אצלנו!" – עזרנו לו.
כי סגן הכימאי הראשי העולמי, מר כך-וקח הצרפתי, הוא יהודי. ולא רק יהודי – אלא ישראלי. ולא רק ישראלי – אלא צבר שלושה דורות.
כבר איזה חמש שנים הוא עושה בפריז, מאז נסע לשם ללמוד קצת ונשאר לעד. וחמש שנים אלה עשו משהו לאיש הצעיר ולעברית שלו.
ולא נכחד. יש סכספיל לא נורמאלי לעברית בשפתיים צרפתיות. אך משהו זוועתי לעברית-צרפתית בשפתיים ישראליות. ומי ששמע את ריקה זראי שולחת לנו ברכותיה המוקלטות – יבין.
*
לא היינו מתעכבים על עניין זה לולא חזר והדגיש צברנו הנ"ל את עובדת היותו נציג החברה הבינלאומית. שבא הנה כמפקח בינלאומי, ולא כישראלי. נכון, הוא הדגיש זאת, יש לשער, כדי להגדיל את רושם הביקורת החיובית שלו. שלא יחשדו חלילה שהוא מתרשם מהישגי המעבדה הישראלית משום שהוא יליד ארצנו הקטנטונת. אבל כשרואים כיצד זוהרות הפנים של הישראלים המצויים (בארץ) לשמע הפלא הגדול, כשאיזה ישראלי שעשה חיל בחו"ל מואיל לעלות לרגל אלינו, לרגלי עסקיו, ומוצא להפתעתו שיש לנו יכולת – אנחנו שותים את מוצא פיו ומלטפים את בטננו ומכרכרים סביבו. ומכריזים: "מומחה בינלאומי אמר..."
לפתע התחילה המעבדה בה נמצאנו, לרקד. אחר כך עשתה סיבובים מהירים וידעתי שאני נמצאת לא באיזה בית חרושת אלא בסינימה בלש. המעבדה נמוגה ועל "המסך" הופיע כפר איטלקי נידח. ג'ינה לולובריג'ידה קפצה מתוך קדילק לבן ונופפה בידה. שכמית הצ'ינצ'ילה נשרה מכתפיה לרגליה – והיא העיפה אותה ברגלה, כאילו היתה כדורגל או חתול, שנטפלה אליה, וקראה: "הכפר הזה שלנו יפה מכל הכפרים בעולם! ואני אומרת לכם זאת ככוכבת בינלאומית." ואז רגש כל הכפר והתחיל להריע הידד ולרוץ אחריה. ילדים וטף ועזים ונשים שמנות, ובראשם סמל מיוזע, הלא הוא ויטוריו דה-סיקה. ולידו תזמורת מכבי אש, ובאופק עזים ותינוקות על ארבע.
ג'ינה לולובריג'ידה דעכה ובמקומה הזדהר המומחה "הבינלאומי" שלנו, אלא שהכפר ששמו "ישראל" לא השתחווה אפיים ארצה – רק כמעט.9.3.69 |
|
|
|