14.10.77
את ביתו של אלון לא ראיתי מבפנים, ואינני יכולה לתאר לפני הקורא את מראהו בפנים. מבחוץ זהו אחד הבתים מקסימי הנוף המצויים אולי בעולם. בואך רחבת הכותל, צופה על ירושלים הבנויה. אומרים שבימים טובים רואים ממנו גם את מדבר יהודה ואפילו את ים המלח. בפנים, מספרים מי שהיו ומי שראו, זהו בית הראוי למלך. וראו, לא נמצא אף שר אחד בממשלת "הליכוד" שהסכים לגור בבית זה.

ראשון המועמדים – יורשו של אלון, השר משה דיין – אמר לא בא' רבתי. הוא מבכר לחזור יום יום לביתו בצהלה. חשבו: נכניס משפחה מרובת ילדים. אך השר דוד לוי סירב, ואמר שלעולם לא יעזוב את בית שאן.כך השיבו ב"לאו" שר הדתות אבו חצירא, שר הבינוי גדעון פת, ושר האוצר שמחה ארליך. יודעי דבר מספרים שהבית הוצע גם לרב הראשי, שלמה גורן, וגם הוא לא הביע נכונות לגור בו.

לצערי, לא הצלחתי לקבל תשובה ברורה מה מתכוונת לעשות הממשלה עם בית אלון. האיש הממונה על "יחידת הדיור הממשלתית", הד"ר מאיר, נמצא כרגע בחו"ל. עוזרו ביכר לשוחח עמי באמצעות העוזרת לדובר משרד האוצר, הממונה על יחידת הדיור. המפתח מצוי אצל מר שמש ממשרד החוץ. זה האחרון אמר לי שהוא עוסק בתחזוקה של הבית, אבל לא במדיניות. הוא אינו יודע מה ייעשה בו. להראות את הבית – אינו יכול אלא לפי הוראה מן האוצר. 

מן האוצר הודיעו לי שאת הבית לא יראו, כיון שמצויים שם עדיין חפציו של מר אלון, ולא ייתכן שיטיילו בו. בלשכתו של אלון אמרו – לא דובים ולא יער, כבר מזמן פינה אלון את הבית. אם יעמידוהו למכירה, דבר הנתון בספק, יודיעו על כך ברבים. ואז יוכלו המעוניינים ברכישתו לסייר בבית, לאחר קביעת ראיון. גם לעיתונאים לא יראוהו עתה. ממילא המכירה מוטלת בספק רב.

ממקור אחר, מוסמך, נודע דווקא שהבית אמנם הוצע כבר למכירה, וכי אפילו נקבע לו מחיר – שני מיליונים ורבע ל"י. שמענו גם שהרב גורן מבקש לשכן בו תלמידי ישיבה ומשפחותיהם.

בקיצור – ביתו של סגן ראש הממשלה ושר החוץ בעבר, מר יגאל אלון, ייהפך לאיזה "כולל" במקרה הטוב.  במקרה הרע הוא יוצע למכירה, ותגור בו משפחה שיכולה להרשות זאת לעצמה – או אולי איזה אמריקני שיקפוץ הנה מפעם לפעם. בית בשורה הראשונה מול הכותל, בדרך שעוברים בה מאות אלפי יהודים חרדים בדרך לתפילה, אורחים זרים, עולם שלם – עלול להימכר לאנשים פרטיים. הסערה שקמה בזמנו סביב ביתו של מבקר המדינה, מר נבנצל, שוב תעלה על הפרק.

*

בזמנו כתבנו שיש טעם לפגם בבניית בית מגורים פרטי בשורה הראשונה הפונה אל הכותל, שמקום ייחודי זה שייך לעם, לאומה כולה. למגורים פרטיים ישנם מקומות בתוך הרובע היהודי. היה חוסר טעם לבנות כאן בית מגורים מלכתחילה. אך כל עוד שימש למגורי סגן ראש הממשלה – מילא. אולי בצדק אין רוצים בו השרים שהצד הייצוגי אינו החשוב במשרתם. אולם בשל כך לא צריך להוציאו לשוק לכל המרבה במחיר, ואף לא צריך לתתו למגוריהם של תלמידי ישיבה.

אולי ראוי להפכו לבית הארחה לאורחי ממשלה נשואי פנים, לראשי ממשלה המבקרים אצלנו, להוגים, לסופרים דגולים, לאמנים בעלי שיעור קומה, אולי יהיה זה בית שיתארחו בו גיבורי ישראל, הורים שכולים, חתני פרס ישראל. 

אם יש בית שהוא פנינה – נשמור עליו.