7.6.60

הפרס על-שם יצחק בן-דור – מטעם המשפחה ו"דבר" – ניתן אתמול בפעם השלישית; הפעם בעד הרפורטז'ה המובחרה שפורסמה בשנה האחרונה ב"דבר". הפרס הוענק השנה לנתן גרוס, על סידרת הרפורטאז'ות שלו על תמנע.


"תיאוריו הנאמנים של הנוף, של טבע ואדם, המראות והדמויות ניתנו בכנות ובחיבה, ואגב מסירת ידיעות מהימנות הם מעלים לפני הקורא את רוחם של הדברים. כתיבה זו, שאינה מחפה גם על צללים ומגרעות, נוטעת בלב הקורא אמון לכתוב והיא מחבבת עליו את הארץ והנעשה בה. וזאת ברוח כתיבתו של חברנו יצחק בן-דור ז"ל שעל שמו ניתן הפרס" (מדברי ועדת השופטים).


אגב מתן הפרס לנ. גרוס ציינה ועדת השופטים לשבח את הרפורטאז'ות של יצחק יעקבי, אפרים תלמי, עפרה אליגון ושלמה שבא.


בוועדת השופטים היו ד. זכאי, עלזה יונגרייז וק. שבתאי. הפרס – 300 ל"י. 


את נימוקי השופטים קרא ד. זכאי והוסיף מצדו דברים על הרפורטז'ה בכללה ועל טיב המאמרים והרשימות של נתן גרוס.


ח. שורר, עורך "דבר", פתח את המסיבה, שנכחו בה בני המשפחה ואנשי המערכת, והעלה את דמותו מידותיו הנעלות שלי. בן-דור. כן אמר דברי הערכה לחתן-הפרס ולחיבוריו השונים שפירסם ב"דבר" ובעתונים אחרים.


דברים קצרים על דמותו של בן-דור אמר ידידו הוותיק י. מקובקי.


נתן גרוס הביע בהתרגשות דברי תודה על הפרס וסיפר על עבודתו ומאמצי התערותו בארץ, בעיתונות ובלשון העברית. לבו מלא הכרת-טובה לידידים שונים שעזרו לו בדרכו ובעבודתו – ולהם מגיע הפרס, לדעתו. אין הוא עיתונאי או סופר מקצועי וכותב רק דברים המעניינים אותו ככל אדם פשוט אחר. הרבה ידידות ועזרה ניתנו לו בשנות היותו בארץ, ואף הוא רואה חובה להשיב לציבור רק אהבה ורצון טוב.


 נתן גרוס נולד בקרקא (פולין) לפני 39 שנים. חניך גימנסיה עברית שם. במאי סרטים. בפולין ביים סרט ארוך "אונזערע קינדער", עם דז'יגן ושומאכר. אחרי מלחמת העולם השניה (1945-1946) היה איש הוועדה ההיסטורית בקרקא. היה חבר ההנהגה הראשית של "גורדוניה" ועורך ירחון גורדוניה "סלובו מלודיך" הוציא לאור שני ספרי שירה – תרגומים משירה עברית לפולנית ("מבחר שירה עברית חדשה" ו"משירי ציון"). עלה לארץ ב-1950, ובמשך עשר השנים כאן ביים כמאה סרטים קצרים למען המרכז לתרבות של ההסתדרות, מינהל ההסברה, גדנ"ע, צה"ל ועוד. עתה הוא מביים סרט לקראת יובל דגניה א' (ומשם הוזעק לתל-אביב לקבלת הפרס). עם אחיו, יורם גרוס, עובד הוא עתה על סרט-בובות תנ"כי, באורך מלא, "יוסף ואחיו".