11.6.76
"את הערבים דופקים, - אבל מי יוצא דפוק? היהודים. זה השכל שלכם."
"מה פתאום? מדובר בקצבת ילדים."
"ככה? אז למה לבדואי שיש לו הרבה ילדים לא כדאי לצאת לעבודה? כל היום יכול לשכב באוהל, לבקר שכנים, לעשן נרגילה, ובלילה לעשות פנטזיה עם אשתו ולהבטיח את פרנסתו ופרנסת בני ביתו!"
"אני בעל החשבון," מזכיר לנו אבו זייד מערערה, "לבדווים כדאי. מקבלים קצבת קי"ץ. מקבלים כפליים בשביל אותה עבודה. מה את לא מבינה? בבקשה" – והוא שולף "פארקר" זהב ומתחיל לרשום.
והנה הטבלה שצייר לי איש ערערה – מומחה לקצבות ילדים, שהתמחה ב"גופו".
ילד רגיל ילד קי"ץ
ילד ראשון 115 115
שני 115 115
שלישי 144 230
רביעי 149 269
חמישי 149 269
שישי 149 298
שביעי 149 298
שמיני 149 298
תשיעי 149 298
עשירי 149 298
"אני, למשל – אומר איש שיחי – מקבל בשביל שנים-עשר הילדים שלי רק 1,725 ל"י. בדואי שצריך חצי ממני לחיים – מקבל בשביל אותם ילדים בדיוק 3,000 ל"י. כמעט כפליים!"
"רגע, מה זה תוספת קי"ץ?"
"חיה במדינת ישראל ולא יודעת..."
"לא יודעת – מודה – המקצוע שלי לא בדיוק תעשיית ילדים."
"בושה עליך. מה מביא יותר שמחה בחיים מילדים? מה חשוב בחיים אם לא ילדים?"
"ומה משתלם אצלנו אם לא ילדים?" מוסיף אבו זייד בקריצת עין."תגיד את האמת" אני אומרת "והילדים שלך עובדים?"
"לא כולם. רק הגדולים."
"והביטוח הלאומי, זאת אומרת קצבת ילדים, מקבלים?"
"בטח מקבלים. הם ילדים עד גיל שמונה-עשרה."
"וכמה 'מביאים' הילדים הגדולים?"
"כמה הם כבר 'מביאים'? עשרים, שלושים לירות ביום. יש חמישים. יש קצת יותר. אחד עובד בגרז', אחד בנגריה, אחד במסעדה, אחד אני לא יודע – אבל מרוויח..."
"יש לך מה ככה 3,000 לירות בחודש?"
"ברוך השם, לבד מקצבת הילדים."
"והקטנים?"
"נו – מה כבר עושים הקטנים? עד גיל שלוש-עשרה ארבע-עשרה מוציאים אותם עם משטרה מן הבית. שילכו ללמוד. חושבים שלאבא ואמא כבר אין מה להגיד. אז מה הם כבר יכולים לעבוד? קצת עם כבשים, קצת משק בית אצל השכנים היהודים, קצת בתות, קצת במלפפונים. מוכרחים גם קצת לחיות, לא? אבל אילו קיבלנו כמו הבדואים לא היה צריך לעבוד בכלל."
"אבל מה זה תוספת קי"ץ?"
"אהה... קצבת יוצאי צבא. מי לא יודע? ילד של מגויס בצבא, אם אבא, אח, אחות, דודה שירתו בצבא, כל המשפחה מקבלת. סבא-סבתא – כל הנכדים... הדוד מירושלים דוד טוב. אוהב את הבדואי ואת הדרוזי ומחלק להם מן העוגה. לנאמנים – קצבת קי"ץ – כל יום תזרח להם השמש כל ימי חייהם..."
"איזה דיבורים!"
"איזה שכל הפוך יש להם," אומר מנסור קרדוש איש נצרת, ידיד מנוער שהיה אוהד יהודים פעם, בימי המנדט, ונהיה אחד מאנשי "אל-ארד" עליו השלום באופן רשמי. הקונץ הזה של קי"ץ עשו היהודים בשביל להעדיף את הסקטור היהודי, להכפיל לו את הקיצבה ולערבי לתת את המינימום. מה אתם לא מבינים?
צוחק אבו זייד עד שמתפוקקות עצמותיו. "איפה, יא אחי, אתה חי? כמה יהודים אתה מכיר שיש להם עשרה ילדים? שנים-עשר ילדים? ועכשיו – את מי הולך רבינוביץ לדפוק, על מי הוא מדבר, ממי הוא הולך לקחת את הקיצבה לשני הילדים הראשונים? רק מהיהודים!"