6.1.65
אומרים בני משפחתו של שריף שאנטי שנדקר למוות בחדר המדרגות של ביתו בת"א * העשיר הערבי סייע ליהודים ברכישת שטחי-אדמה נרחבים
שריף מוחמד שאנטי, סוחר הקרקעות שנרצח בדם קר שלשום בלילה בלב ליבה של תל אביב, בשדרות רוטשילד ושכתמי דמו עדיין ממלאים את חדר המדרגות של ביתו, בו גר למעלה מעשרים וחמש שנים – היה אחת מדמויותיה המוכרות של העיר; אחת הדמויות שנתנה לעיר במשך שנים רבות חן וגוון של איש המזרח האמיד, שרכש לו נימוסי המערב. הרבו לראותו בבתי הקפה, בבתי המלון הטובים, תמיד בחברה גדולה, תמיד היה הוא המכבד.
ביתו של שריף ושל רעייתו היפה אווה, היה בית פתוח, מכניס אורחים מאין כמוהו. רבים מאוד היו האנשים שביתו היה ביתם. פגשנו שם באורחת מייבבת בבכי: בעלותה ארצה יחד עם בעלה לפני עשרים שנה היתה מחוסרת כל. שריף היה האיש אשר נתן להם אז במתנה 100 לירות. יחד עם אווה שכרו להם דירה ואף נתנו מעט מטלטלים ראשונים.
בבית זה היו נפגשים אנשים, שעמהם היה קשור שאנטי בקשרי מסחר.
לזכותו של שריף שאנטי אפשר לזקוף גאולת אדמות רבות. הוא היה אחד הקונים הגדולים בשביל "הקרן הקיימת". הוא האיש שקנה מערבים את אדמות קיסריה, ביחד עם עו"ד עליאש (לאחר מכן השגריר הראשון של ישראל בלונדון); את אדמות כפר יונה, יחד עם מוריס פישר, אף הוא שגריר ישראל; את אדמות עין-השופט; את אדמת בית הקברות המוסלמי, שעתה מוקם עליו מלון "הילטון"; שטחים בסביבות תל אביב ויפו ביחד עם צבי לבון ועשרות אלפי דונמים באזורים אחרים של הארץ.
*
הוא עסק בעסקות קרקע מסובכות ביותר. היה בקיא מאין כמוהו בדיני קרקעות, במסחר, דיני ירושה מסובכים, עד כי גם עורכי דין היו נוהגים להיוועץ בו. באחרונה זכה בכמה משפטי-קרקעות וביניהם עיסקת הקרקע של פולאק-מטרי (הוא אשר מימן, כנראה, וניהל מטעם האחרון את משפט הקרקעות הגדול, שהמשכו צריך להישמע בימים הקרובים).
שריף פגש ברעייתו אווה בהיותה נערה צעירה וכשתל אביב היתה עוד צעירה לימים וכעין שכונה של יפו. אביה של אווה היה איש שומר מסורת וניתן לשער עד מה פגעו בו נישואי בתו לשריף, אף כי אהב את הבחור נאה ההליכות, שידע להיות חבר טוב בעת צרה.
אם כי שריף היה מוסלמי בעל הכרה, וסבר שאין אדם צריך להמיר את דתו, הלך עם אבי-אשתו אל הרב קוק וביקש לשאת את אווה בנישואין יהודיים ולהתגייר לשם כך. אולם, הרב קוק מיאן לגיירו, בטענה כי אין מקבלים בן דת אחרת לעם היהודי, אלא אם כן מבקש הוא לעשות זאת מטעמי מצפון בלבד ולא מטעמי אהבה לנערה. אשתו מספרת, שעד יומו האחרון נהג לקרוא בקוראן ולשאתו עמו בכיסו.
*
משפחת שאנטי ידעה הרבה צער ומסלול חייה עקוב מדם. האוריינטאציה האירופית היתה בעוכרי בני המשפחה. האב, שנטה לבריטים, נתלה בדמשק בימי מלחמת העולם הראשונה. הוא היה עיתונאי ועורך בעל נטיות פרו-בריטיות. הוא הוזמן לוועידה של חוגים ערביים לאומיים – ונתלה בידי התורכים.
אחיו, תאופיק, אף הוא סוחר קרקעות ומעורה מאוד ביישוב היהודי, נדקר על ידי ערבים, הוכנס לבית חולים דג'אני – ושם נרצח על ידי "אורח".
בן דודו, קאמיל שאנטי, סוחר קרקעות ידוע, שהיה נשוי אף הוא ליהודיה והיה מתגורר בתל אביב כמו שריף – אף בימי המאורעות – נרצח בעוברו את הגבול לעבר הירדן.
הבית בו גרה משפחת שאנטי עומד עכשיו בשיפורים ושינויים והוא מוקף כולו פיגומים. חדר המדרגות חשוך, בתוך חדר המדרגות מתנוסס קיר של מקלט, והכניסה כולה משרה אימה.
דיירי הבית אהבו את שריף ועתה הם ממלאים את דירתו ומשתדלים לעשות כמיטב יכולתם למען האלמנה. היא אינה תופסת עוד את משמעות העובדה, שבעלה הערני, הצוחק תמיד, היודע לשלב עבודה בבילוי ובחיי חברה – איננו עוד.
הבן, יוסי, שהעניקו לו את מיטב ההשכלה, גדל כיהודי לכל דבר. הוא נשא נערה יהודיה ולהם שלושה ילדים, שהקטן בהם נולד לפני שבועות מספר בלבד. יוסי עבד עם אביו וראה בו לא רק אב, אלא גם חבר טוב.
*
עתה עומדת המשפחה אובדת עצות: היכן ייקבר האב? רוצים היו כי תימצא לו חלקת קבר בבית הקברות המוסלמי הישן שבצפון תל אביב – השטח אותו גאל ואשר שם נקבר גם תאופיק, אחיו.
הרצח השפל הזה תוכנן מראש – טוענים בני המשפחה. לדעתם היתה זו קנאה או נקמה, בשל עיסקות הקרקע. בזמן האחרון זכה שריף בשורה של משפטים, כאמור, בהם היו מעורבים אנשים רבים, שלטשו עין לאותן חלקות אדמה עצמן. לא יכלו להיות שום מניעים אחרים – טוענים.
גם בעבר היו ניסיונות לחסלו, אך הם לא הדאיגוהו הרבה. אולם, הפעם רבץ פחד גם עליו. לפני חמישה חודשים הידפקו על דלתו בחצות הלילה, והדבר נראה מאוד חשוד בעיניו. אז אף ביקש רישיון לאקדח, שקיבלו בשבוע שעבר, אך לא רצה לקחתו בצאתו שלשום בלילה לפגישה, שממנה חזר בחצות לזרועותיהם של מרצחיו.