10.12.76
ים המוות יהיה מקור לחיים חדשים
החזון של הפקת חום מבריכות סולריות – הופך מציאות. חוקרים ישראלים רתמו את השמש לעבודה הלכה למעשה. הם כלאו אותה (בעצם הימים האלה) בבריכה במפעלי ים המלח. לאחר ניסיון שהוכתר בהצלחה אושרה התכנית השבוע. הוקצה שטח קרקע – שבו תיבנה בריכת-שמש-מעשה-ידי-אדם ראשונה בתבל – ליד עין בוקק. הלקוח הראשון יהיה בית מלון, שיופעל כולו באנרגיה שתופק מן הבריכה.
*
"זה למעלה," אמרה פקידה, שנשענה אל מעקה המדרגות ופלירטטה מתוקות על רקע ים המלח עם איזה מגודל בלורית. "הישיבה של המועצה – למעלה!"
אישור תוך שבועיים
פה מתווכחים לגופו של עניין: האם יכול האיזור להרשות לעצמו להקצות מגרש יקר (על שפת ים המלח השומם) אפילו לחמש-שש שנים בלבד; האם המיקום שמבקשים אותו יזמי פרויקט בריכות-סולריות אינו מסכן את ההצלחה עקב סמיכות לביוב. ניכר רצון טוב באמת, וסימפטיות להצלחה של מפעל שיש ביכולתו לשנות את פני הסביבה, את פני המדינה, ואולי אף את פני העולם. אולי לא יצטרכו עוד לכוף את הגו לפני אילי הנפט.
יושבים בחורים צעירים יחסית, רובם בני 30 עד 40, אנשים העוסקים בתכנון, מחקר, הנדסה, ים, מים ומנהל. פקידים החיים על משכורת מבולבלת – ונוהגים כשותפים מלאים לזכויות ולחובות, המחליטים החלטות הרות גורל בכובד הראש ואחריות לבאות.
הם תופשים את גודל השעה. יודעים שעושים היסטוריה. ישיבת ועדת בניין ערים של המועצה האזורית – לובשת מעמד של חג. מדברים על עתיד, על כבוד, חוגגים תופעת טבע שאהרוני בעל הקיוסק בים המלח טוען שהוא גילה אותה והתחיל לחקור אותה והזמין את החוקרים. צוות החוקרים מודה שאהרוני איש ים המלח פנה אליהם עם "מחקרו". אך החל בזה למעשה, כבר לפני שנים רבות, פרופ' רודי בלוך, אף הוא איש ים המלח. ידועים גם נסיונות ומחקרים שנעשו ברחבי העולם, ובייחוד בארצות הברית.
מדובר בהפקת אנרגיה מבריכות מי מלח, המכוסים בשכבה של מים קלים יותר (וקרים יותר). קרני השמש מחממות את השכבות העמוקות, שמליחותן רבה יותר, ומשום כך משקלן הסגולי רב יותר. המשקל הסגולי הגבוה יותר מונע מן השכבות שהתחממו מלעלות, וכך הולך החום ונצבר בהן. תופעה זו מצויה בטבע במקומות שונים בעולם – בבריכות ים המלח, בבריכה ליד ה"פיורד" באילת ועוד. אך נראה כי מעתה ניתן יהיה לפקח על תופעת טבע זו ולכוונה לפי רצונו של אדם. כך נראה מן המחקרים שעשו מדענינו בבריכה ניסיונית במפעלי ים המלח, ומן האמצעים שפיתחו לשם ניצול האנרגיה הנצברת בשכבות המים המלוחים.
בחדר הצופה פני ים המלח הוחלט, אפוא, לאשר את התכנית, להקצות שטח קרקע של 15 דונם לתקופה של 8 שנים, ולהרים כוסית לבשורת החיים שתצא מחוף ים המוות.
לאחר ש"הוועדה המקומית אישרה", נסעו לוועדה המחוזית בבאר שבע – וגם זו אישרה – בישיבה אחת! (ומי שמצוי בוועדות בניין ערים ידע להעריך עובדה זו; כדי שהישיבה תוכל להתקיים בזמן שביתת מהנדסים, ריתקו עצמם אחדים מן המשתתפים בצווי ריתוק...) גם שם שררה אווירה שכמותה אין רואים עוד במקומותינו.
המסירות והאהדה של אנשי סדום
סיפר בני דורון, מנהל הפרויקט של בריכות סולריות מטעם "הקרן למחקרים מדעיים בירושלים" – בהנהלת ד"ר צבי תבור – אביה מולידה של התכנית כולה:
"על האפשרות של הפקת אנרגיה מבריכות סולריות כבר דובר רבות וגם נכתב רבות. מה שמסעיר אותי לא פחות מן הרגע ההיסטורי שבו אנו יוצאים משלב ניסיוני וניגשים להפקה – הוא הניסיון האנושי. מימי לא נפגשנו בהתלהבות כזו, במסירות, ברגש אחווה, בחרדה להצלחה – כמו שאירע לנו עם אנשי הדרום, עם אנשי סדום."
תקופה קשה מאוד עברה על מפעלי ים המלח כשקבוצת המחקר הגיעה לשם עם הניסוי שלה. כיוון שההנהלה והפועלים במקום הבינו במה עוסקים, וצוות החוקרים הצליח להדביק אותם בסקרנות וההתלהבות לניסיון – הם לא חסכו מעצמם עמל. אמרו להם אנשי המחקר: "אולי יש לכם איזו בריכה להשאלה..." הכל החלו לחפש.
היתה שם בריכה ניסיונית של תמיסות שונות. אמרו אנשי סדום: "קחו אותה, ועשו ניסיון." אנשי "הקרן למחקרים מדעיים" קיבלו את הבריכה בראשית פברואר השנה, ובמרס היא כבר הופעלה. שטחה של בריכה זו הוא 1,700 מטרים ועומקה 90 ס"מ. בתוך חודש וחצי הגיעו לטמפרטורה של 105 מעלות!
לא תמיד יודעים באילו אמצעים לאחוז ובאיזה מיכשור להשתמש. איך, למשל, לשאוב רק את שכבת המים החמים ולהחזירם למאגר בלי לערבבם בשכבות שבהן אחוז המלח קטן יותר (ערבוב כזה עלול לבטל את פעולתה של בריכת-השמש!) היו גם בעיות של רוחות, והיו בעיות טכניות רבות שאנשי המחקר לא ידעו להתגבר עליהן.
"הלכנו וסיפרנו להם מה הבעיה - מספר דורון - פשטו את בגדיהם ונכנסו איתנו למים, יד ביד איתנו נכנסו – והם מצאו את הפיתרון המעשי."
עוד מספר בני, שלמרות השביתה האחרונה שפקדה את מפעל ים המלח, לא נפגע הפרויקט שלהם. לאחר שדנו בסוגיה – העניק להם הוועד רשות מיוחדת להמשיך בעבודה. לבוא ולצאת כרצונם במפעל הנצור.
אותו יחס שבו נפגשו החוקרים אצל הפועלים – העניקו להם גם אנשי הנדסה ימית בטכניון, וכן באוניברסיטת בן-גוריון.
על השמש אי-אפשר לרשום פטנט
כאשר ניגשו השנה להפעיל בריכת-שמש ניסיונית בים המלח, נמצאו לה חסידים אך גם מתנגדים רבים, בשל כישלונות שנחלו ניסיונות אחדים שנעשו בשנים עברו. הפעם, חרף דעת הרוב גברה יד החלום בתמיכתו של המדען הראשי של משרד המסחר והתעשייה וברכת הבנק העולמי.
גם אם תהיה מדינת ישראל הראשונה להפעיל בריכה סולרית לאספקה בקנה-מידה מסחרי – אין תחום זה בכללו רדום; רבים עוסקים בו בעולם, ובראשם האמריקנים, ומוסדות ופרטיים. הם מתעניינים בבריכות לצורכי מחקר ופיתוח לשימוש בחקלאות, לצריכה ביתית, לתעשייה ולהפקת אנרגיה (חשמל). הם מעוניינים לקבל מידע והדרכה, ופונים לקבוצה הישראלית הנמצאת בשלב מתקדם יותר. במקביל לקבוצת המחקר שלנו – מספר מר דורון – עוסקות בנושא חמש קבוצות אוניברסיטאיות וכן מוסדות מחקר. מסיבה זו מוטב לנו לעשות את עבודתנו בשקט, לעסוק בפיתוח שיטות, כלים ואבזרים. החום המופק מזיווג של מים ושמש בתופסת ה"פרימוס" (מים צוננים וקלים) – עליו אי-אפשר לרשום פטנט. על כלים, שיטות ואבזרים – זה כבר סיפור אחר. משום כך, כאמור, מתאפקים חוקרינו מפרסום תהליכים ככל האפשר.
יש חולמים על הפיכת כל ים המלח לבריכה סולרית – המכוסה במי הים התיכון. בכוחו של הזיווג הזה לספק את כל צריכת האנרגיה של מדינת ישראל ואולי גם של ירדן. ויש הרואים בבריכה הסולרית של ים המלח את השמש העולה לשלום, ומתכננים פניה אל המלך חוסיין – שליחים בין-לאומיים שיקחו איתו דברים. יסבירו לו שהנה אנרגיה חופשית לרגליך, בלי מטבע חוץ, בלי הובלה ימית, בלי קו צינור, בלי זיקוק, בלי פוליטיקה, בלי חנופה, בלי חרדה.
זוהי הזמנה רשמית לחוסיין לעשות את הבריכות ביחד עמנו. לספק לשתי המדינות את כל האנרגיה (חשמל) הדרושה לתעשייה לחקלאות ולתצרוכת ביתית – וזאת בפחות ממחצית המהיר של האנרגיה הקונוונציונלית. וככל שיגדל המפעל – יקטן מחיר האנרגיה. אמת, אי-אפשר יהיה להתרחץ בים המלח בלי לקבל כוויה (אלא אם כן יופרד שטח לצרכים אלה, או יצונן בעזרת החום...). אך לעומת זאת יירתם החום לעבודה למען האדם; נראה ברכה בבריכה, וים המוות יהיה למקור חיים.